מוטיבציה פנימית להתאמץ לאורך זמן ולהצליח עבור עצמך היא חלק חשוב גם כדי להתפתח באופן אישי וגם כדי להגיע לרמות הגבוהות.
שתי מחשבות על מוטיבציה, מעט לפני סיום החופשה והתחלת השגרה הארוכה בין סוכות לחנוכה:
התחושה לפעמים היא שהשחקן הוא ילד שלא מסוגל לזוז ממקומו, ולתוכו יוצק המנג'ר מוטיבציה, אם אפשר אז דרך נאום חוצב להבות מעט לפני המשחק.
עם זאת, לא כך עובד הספורט ברמה הגבוהה ביותר.
קרלו אנצ'לוטי שאל את מייק פורד יום אחד, בזמן שהם ישבו לשתות אספרסו במתחם האימונים של צ'לסי, מה הוא למד אחרי שהצטרף לצ'לסי מבולטון, מועדון קטן יותר, ב-2007.
פורד אמר שבבולטון, כל ארבעה או חמישה משחקים, הצוות היה צריך להזכיר לשחקנים את הבסיס: לנצח, להתנהג היטב, מקצוענות... אבל בשישה החודשים של פורד בצ'לסי, שום מאמן לא ערך שיחה כזו עם השחקנים.
אנצ'לוטי חייך ואמר: "מייק, העבודה שלנו אינה לתת מוטיבציה לשחקנים. העבודה שלנו היא לא להרוס להם את המוטיבציה שיש להם, על ידי כך שנספק אתגרים ומטרות שמתאימים ליכולות שלהם. שחקן בעל יכולות בדרך כלל מספק לעצמו מוטיבציה. הוא רוצה להצליח עבור עצמו ועבור הקריירה שלו. אם הוא מרגיש שההנהלה וצוות האימון הם סוג ב', הוא עלול להחליט ללכת ולהצליח במקום אחר.
בספרו PEAK, מתאר אנדרס אריקסון מחקר שנערך בשחקני שח מט מתאר שבתחילה לבעלי IQ כללי גבוה יש יתרון על אחרים בעלי IQ נמוך יותר, כנראה בעקבות היכולות שמרכיבות IQ, כמו יכולת לשבת לאורך זמן וללמוד, או זיכרון למהלכים לוגיים. בהמשך, אצל מאסטרים בשח מט, המגמה מתהפכת – אלה בעלי IQ נמוך יותר מחבריהם למומחיות מדורגים גבוה יותר.
נראה שהחל מרמת מיומנות מסוימת, אלה שהתאמנו יותר והתקדמו בכל זאת בזכות נחישות רבה יותר (אותה היו חייבים לפתח משום שהיו מאחור במנת המשכל) מצליחים להשתמש בכלים האלו על מנת לעקוף את מתחריהם בעלי מנת המשכל הגבוהה יותר.
אם כך, מוטיבציה פנימית להתאמץ לאורך זמן ולהצליח עבור עצמך היא חלק חשוב גם כדי להתפתח באופן אישי וגם כדי להגיע לרמות הגבוהות.
