טעות היא סטייה מהדרך המוכרת.
טעות מתרחשת כשאנחנו כבר יודעים איך לעשות משהו אבל לא משתמשים בידע הזה.
מתי כישלון הופך להיות כישלון אינטליגנטי?
1. הוא קורה בתחום חדש שלא התנסינו בו בעבר.
למשל, התחלנו ענף ספורט חדש. זה ששיחקנו כדורסל לא מבטיח לנו שנצליח הכול ומיד בכדורגל. אנחנו ניכשל, ונלמד מזה.
2. יש הזדמנות הגיונית להשיג ידע או יכולת שלא היו ברשותנו בעבר.
למשל, מיומנות חדשה בכדורגל: לא ניסינו לעצור את הכדור על החזה, אז ברור שניכשל בהתחלה ונוכל ללמוד מזה, אבל ברגע שכן נצליח לעצור כדור כך, עולם חדש של אפשרויות ייפתח בפנינו על המגרש.
3. הוא מתבסס על ידע קיים.
צריך לעשות שיעורי בית. אין טעם להיכשל בדרך בה אחרים כבר נכשלו ומצאו פתרון כדי להצליח בעזרתו.
למשל, אם יש אנשים שיודעים איך כדאי לזרוק את הכדור לסל כך שהסיכוי שלו להיכנס לסל יהיה גדול יותר, שווה להשתמש בידע הזה ולא לזרוק את הכדור בכל מיני דרכים לא מועילות.
4. הוא קטן ככל האפשר אבל עדיין מאפשר לנו לרכוש תובנות בעלות ערך.
גודל הכישלון הוא יחסי, כמובן. מה שספורטאית יכולה להרשות לעצמה לעשות בתחרות הראשונה בעונה, למשל, היא לא יכולה להרשות לעצמה לעשות במשחקים האולימפיים.
בונוס: אם אנחנו משתמשים בטעות הזאת כדי להתקדם.
לא רק עבור עצמנו, שווה גם לשתף אחרים כדי שהם לא יצטרכו לעשות אותה טעות.
כשחברת איליי לילי ערכה מסיבות כישלון, היא לא רק שידרה לעובדים שזה בסדר להיכשל.
היא גרמה לכישלונות להיות קטנים יותר (כי אנשים נכשלו לעתים קרובות יותר) והיא עזרה לאחרים ללמוד מהם (כי כולם ידעו על הכשלונות בזכות המסיבה).
כישלון אינטליגנטי הוא לא אינטליגנטי אם הוא ממשיך לקרות שוב ושוב או שהוא מפרק את החברה שלנו.
טייסים, למשל, יכולים לטעות.
כל עוד זה בסימולטור.
ברגע שהם ממריאים, כל טעות שלהם עלולה לעלות בחיי אדם.
סימולטור מוצלח עונה "כן" על השאלות הבאות:
1. האם הטייס נבחן בתנאים טיפוסיים, ואפילו מאתגרים (ולא בתנאים נוחים)?
2. האם המטרה של הטייס היא ללמוד כמה שיותר? (ולא רק להוכיח שהמורה שלו יודע את החומר)
3. האם זה ברור שהתגמול והביצועים של הטייס לא מבוססים רק על הצלחות?
4. האם נעשו שינויים שיכולים להציל חיים בעקבות הכשלונות של הטייס?
והאמת, לפחות סעיפים 1 עד 3, נשמעים קצת כמו אימון ספורט.
