1. צניעות בסיסית והרצון תמיד להתקדם וללמוד.
"כשהגעתי למינכן חשבתי שאני אוכל פחות או יותר להעביר את המשחק של בארסה לבאיירן אבל למעשה חיתנתי בין סגנונות המשחק של שתי הקבוצות. הבאתי את הפילוסופיה של בארסה והתאמתי אותה לבאיירן ולשחקנים שם. והתוצאה הייתה פאקינג מדהימה! זאת הייתה עקומת למידה. הייתי צריך ללמוד לעשות התאמות, ואני מאמן יותר טוב בזכות זה. זה משהו שאני לוקח למועדון הבא." - פפ.
הוא יודע שהוא התחיל בתור מאמן ליגה שלישית בספרד (הקבוצה השנייה של ברצלונה) והוא בטוח בשלב הזה של חייו שהוא לא יודע הרבה יותר ממאמני ליגה שלישית. בעיניו, הוא צריך עדיין להשתפר בכישורי התקשורת שלו, ביכולת לנתח את המשחק ולבצע התאמות תוך כדי משחק.
"אתה לומד על ידי צפייה, הקשבה והרהורים. מאמן צריך להתבונן כדי לראות מה עובד ומה לא וכדי לדעת מה לשנות אם יש צורך." - פפ.
גווארדיולה למד המון. הגישה שלו הפכה להיות "תלמד מהטעויות שלך ותעבור הלאה". הוא למד מהשחיקה שחווה בברצלונה והחליט מראש לסיים בבאיירן אחרי 3 שנים. זאת הסיבה שלא היה צריך שנת חופש לפני המעבר למנצ'סטר סיטי.
"בכדורגל, רוב האנשים מעדיפים את המצב הקיים כי הם מפחדים לטעות. זה כמו תת-תרבות פרימיטיבית שבה ביקורת אסורה ואנשים מגנים על הרעיונות הקיימים. אנשים סביב המשחק לא אוהבים כל אחד ששואל שאלות וזה גורם להם להרגשת אי נוחות." - ריימונד ורהיין.
גווארדיולה אמר שיישאר שלוש שנים והוא עומד מאחורי המילה שלו. הוא צריך חידושים. הוא צריך סביבה רעננה. איזו עוד סיבה יכולה להיות שתגרום לו לעזוב את מסי בשיא גדולתו? כשהשחקנים בבאיירן ספגו את כל מה שיש לו לתת מבחינת כדורגל, הוא מבחינתו סיים את תפקידו.
מטרות של גווארדיולה לתקופה בגרמניה:
שינוי סדר העדיפויות.
גווארדיולה לא חושב שהוא מוכשר. הפילוסוף הספרדי מרינה מסכים עם הלך הרוח הזה: כישרון הוא לא מתנה גנטית אלא תהליך למידה. אנחנו לא נולדים עם כישרון אלא מפתחים אותו. "אם אתה לא מתאמן אתה תשכח את הכול," נוהג לומר גווארדיולה.
סטיב קר, המאמן של גולדן סטייט ווריורס אומר גם הוא שהדרך היחידה לנצח היא ריכוז, מאמץ ותשומת לב לכל פרט קטן. כשאתה צריך לשחק 2 משחקים בשבוע, כל שבוע, לאורך חודשים, אתה לומד לעדכן את סדר העדיפויות שלך ולשמור על מה שחשוב. גווארדיולה לא מגיע לכל האימונים והוא לא אחראי להעביר את כולם. הוא יושב במשרד ולומד את היריבה כדי שיוכל להכין את הקבוצה. הוא נמצא מעט מאוד זמן במגרש. הוא לא משקיע את כל האנרגיה שלו במגרש. יש לו זמן לנוח.
"אני גמור. ישבתי וחשבתי ולא הצלחתי למצוא מה יהיה חשוב מול אתלטיקו מדריד. אני אלך לישון ומקווה לקום רענן ועם מושג או שניים מה אפשר לעשות כדי לנצח אותם." - פפ.
פפ ממלא דפים על גבי דפים במחברת, ולא תמיד זה מאפשר לו להבין מה דרוש. אחרי שהוא מסיים לעבור על כל המשחקים הוא עובר על מה שכתב והרעיונות מתבהרים.
בניית פילוסופיה משלו, המורכבת מרעיונות מגוונים ממקומות שונים.
גווארדיולה מאמין בעקרונות של קרויף (החזקת כדור, מסירה, מיקומים והתקפיות) אבל הוא לא חייב שום דבר לאף אחד. הוא שיחק ב-23 מערכים שונים בתקופה שלו במינכן, במקרים מסוימים העדיף שחקנים שמכדררים ובמקרים אחרים משחק מסירות, ואפילו הגיע להגבהות לרחבה כי חשב שינצחו משחק.
הוא מוכן ורוצה לבצע התאמות, אבל לא יעבור לכל מועדון. הוא מעוניין במועדון שיאפשר לו להביא את הבסיס שלו. הוא יודע מה הוא רוצה מהקריירה של עצמו.
המדד של מאמן הוא לא הרעיונות שלו אלא היכולת שלו להעביר אותם לשחקנים בתנאים שהם לא תמיד אידאליים. מאמן טוב צריך תמיד להתאים את הרעיונות שלו, לשפץ את האמונות שלו, לתקן אותם ולהתאים אותם כדי שהפילוסופיה שלו תוכל לבוא לידי ביטוי במועדון בו הוא מאמן באותו זמן. האמונה שלך לא יכולה להיות האזיקים שלך. הפילוסופיה שלך היא רק הבסיס ממנו אתה יוצא.
קבלת החלטות.
לגווארדיולה הייתה עד לא מזמן נטייה להתלבט עד הרגע האחרון. הוא היה מקשקש במחברת מחשבות על שינויים מספר שעות לפני המשחק. הרצון להיות מוכן לכל תרחיש גרם לפגיעה בקבלת ההחלטות שלו. לאחרונה הוא לא מהסס יותר. הוא מנתח ברמה גבוהה, בוחר דרך פעולה והולך איתה.
גווארדיולה מאמין ברעיונות שלו מאוד, אבל לא תשמעו אותו אומר שהרעיונות שלו היחידים או הכי טובים.
היכולת לחדש.
במוזיקה, כולנו מכירים את התווים הקיימים. כולנו מכירים מקצבים שונים. אף אחד לא המציא תווים חדשים אבל מוזיקה חדשה נכתבת כל הזמן. ככה זה גם בכדורגל.
גווארדיולה לא רוצה לחדש רק כדי להגיד שהוא חידש. הוא מחדש כי הוא רוצה לנצח. היצירתיות שלו נובעת מהעובדה שהוא ממש רוצה לנצח.
אז מה סגנון המשחק המועדף על גווארדיולה? שינוי. תפקידו לזהות מה יעזור לקבוצה לנצח ולהשתמש בזה, "מה יפריע לקבוצה לנצח ולהתחמק מזה. כל דבר אחר הוא רק קישוט.
אני מנסה ללמד את האלמנטים שיאפשרו לשחקנים לשחק את המשחק שלי, תוך כדי שאני ממזער את הסכנות על המגרש ומנצל למקסימום את היכולות של השחקנים."
"למדתי הרבה יותר ממה שהייתי לומד אם לא הייתי חייב להתאים את עצמי. זאת הייתה חוויה פאקינג מדהימה. למדתי כל כך הרבה פה." - פפ.
בסיום המשחק מגיע תומאס טוכל ושואל את גווארדיולה "איך אתה שבוע הבא? אנחנו יכולים להיפגש לארוחת ערב יום אחד?" ופפ עונה "בטח, שלישי טוב לי, תתקשר אליי ונתאם משהו."
באיירן הרגע ניצחה את דורטמונד 5-1 אבל זה לא משנה. טוכל רוצה ללמוד, ופפ יודע שהוא יכול ללמוד לא פחות מטוכל.
גווארדיולה לפעמים נראה זועף אחרי ניצחון כי הוא אוהב לנצח, אבל יותר חשובה לו רמת הביצוע, ואם הביצוע לא היה טוב, זו אחריותו לשפר את המצב - לא משנה מה הייתה התוצאה.
רק הטובים ביותר רוצים כל הזמן להתקדם ולשפר את עצמם. לכן הם הטובים ביותר.
לחצו כאן כדי לעבור למאפיין הבא - תשוקה למשחק והמון רגש.
לחצו כאן כדי לחזור לעמוד הראשי של הספר עם כל המאפיינים.
עוד על פפ גווארדיולה מתוך הספר The Pep revolution על התקופה שלו במנצ'סטר סיטי - בלחיצה כאן.
