זה פרק 3 מתוך הספר Coaching better every season.
לחזרה לתפריט המרכזי עם כל הפרקים עליהם כתבתי, לחצו כאן.
3. Set target outcomes - הציבו מטרות והגדירו תוצאות
מתי בפעם האחרונה נכנסתם לאוטו עם המשפחה והתחלתם לנסוע בלי להחליט לאן?
לא קרה, נכון? ואם היה קורה, כמה שניות ומישהו היה שואל "לאן נוסעים בעצם?"
המשמעת וההתמדה יוצאות הדופן שדרושות כדי להמשיך להתאמן חודשים ולפעמים שנים מצריכות מטרה ברורה ומעוררת השראה.
המטרה חשובה כדי לתת לנו משוב - וזה נכון תרתי משמע.
כמו שאנחנו יורים חץ למטרה ואז לפי מיקום הפגיעה מכוונים את עצמנו מחדש כל פעם, כך בהצבת מטרות מטאפוריות: בודקים איפה אנחנו ביחס למה שאמרנו שאנחנו רוצים, וממשיכים לכוון את עצמנו לשם.
זה נכון לספורטאים/ות וזה נכון גם לנו כמאמנים. המטרות האלה עוזרות לנו ליישם את הערכים ואת הפילוסופיה שלנו.
ברמה הקבוצתית, חשוב שכל חבר/ה בקבוצה יגידו מה חשוב להם, וגם המאמנ/ת.
שאלות מנחות טובות יכולות להיות:
1. איך תיראה השנה שלנו ככה שבסוף שלה תהיו שמחים?
2. איך תיראה השנה שתרגישו שהיה שווה לבוא, להתאמץ ולהשקיע זמן ותשומת לב?
3. מה אתם יכולים להשיג?
4. מה אתם רוצים להשיג?
מתוך התשובות הקבוצה יכולה לגבש ערכים והתנהגויות שיעזרו לה להתקרב למטרות.
במקומות מסוימים חותמים על חוזה כדי לאשר את קבלת הערכים האלה באופן רשמי.
בתמונה: החוזה שחתמתי עליו עם המטרות שהובילו את הפועל עמיר/שמיר כשהייתי בן 13 ואורן עמיאל היה המאמן שלנו.
מטרות איכותיות:
1. נובעות מהספורטאים/ות ולא רק מהמאמנ/ת.
2. מאתגרות אבל כאלה שאפשר להשיג אותן.
3. אישיות וגם קבוצתיות.
4. מנוסחות בצורה חיובית (מה נרצה) ולא בצורה שלילית (מה לא).
5. מחולקות למטרות ארוכות טווח וקצרות טווח.
6. מתייחסות לתהליך ולא רק לתוצאה.
7. ניתנות לשינוי והתאמה לפי ההתקדמות והמצב.
8. מחוברות לסביבה בה הן מוצבות. שחקן שלא יעלה לשחק כמעט לא צריך להציב מטרה של 15 נקודות למשחק.
מחקרים על הצבת מטרות הראו שספורטאים מאמינים פחות ממאמנים ביעילות הצבת מטרות קבוצתית.
גם לחץ קבוצתי וכתיבת המטרות נראו חזקים יותר למאמנים מאשר לספורטאים. ספורטאים גם נטו להציב מטרות תוצאה יותר מאשר המאמנים שלהם.
הספורטאים צריכים תמיכה מהמאמנים ומחברי הקבוצה האחרים, לכן הם לא יכולים להציב מטרות מנותקות מהקבוצה.
תפקיד המאמנ/ת הוא לגרום למה שהספורטאי/ת רוצה ולמה שהם צריכים להיות אותו הדבר.
מטרות המועדון או הארגון צריכות להיות בראש סדר העדיפויות.
למה לא של הספורטאי?
כי הספורטאי חושב על עצמו. במקרה הטוב על כמה חברים טובים.
כדי להצליח לקיים את המועדון לאורך זמן ולגרום לו לשגשג, חשוב לשמור על המטרות של המועדון תוך בחינה מתמדת של מטרות המאמנים והספורטאים, ביחד עם בעלי התפקידים האחרים.
כדי להפוך את קונטיקט למעצמת כדורסל, ג'ינו אוריימה ידע שעליו יהיה להתרכז במטרות רחוקות הרבה יותר מאשר המטרות של השחקניות הנוכחיות בקבוצה בתחילת דרכו.
הצוות הבין את חשיבות גיוס השחקניות המתאימות, והדגיש בגיוס את השאיפה למצוינות והמחויבות לקבוצה. המטרה הייתה יצירת מועדון כדורסל שימשוך שחקניות מצוינות מכל ארה"ב. האנרגיה, הזמן והמשאבים האחרים הושקעו במטרה הזו.
החזון של הארגון או של המועדון עוזרים למאמנים להימנע משחיקה על ידי כך שהם עוזרים להם להבין את העליות והמורדות של עונת המשחקים בהקשר רחב יותר, רב שנתי.
המטרה שלנו כמנהלים היא לעזור למאמנים להבין מה יהפוך את הקבוצה לתחרותית - כלומר מסוגלת להתחרות - ברמה בה היא משחקת. אילו פרמטרים צריך למדוד ולאיזו רמה הם צריכים להגיע כדי להיות מסוגלים לנצח משחקים? אחוזי קליעה? פוזשנים ארוכים? ריבאונד הגנה ברמה גבוהה?
המאמנים צריכים להבין בעצמם, כל עונה מחדש, מה יהפוך את הקבוצה למצליחה, ולגרום לה לבצע את זה.
גם ברמה הקבוצתית וגם ברמה האישית, לאחר הצבת המטרות יש להציב מטרות ביניים קצרות טווח כדי להתקרב בהדרגה מהמצוי לרצוי.
להשאיר את המטרות במחברת או בבריסטול על הקיר זה לא מספיק. צריך לעקוב אחרי ההתקדמות לכיוון השגת המטרות.
המעקב משרת שתי מטרות:
1. הספורטאית רואה שהמטרות שלה חשובות למאמנת ושהיא רוצה לעזור לספורטאית להשיג אותן.
2. אפשר לבצע התאמות או לשמוח על ההתקדמות.
אם המעקב לא אפשרי (זמן, כסף, אנרגיות, כל דבר אחר), אפשר לתת לספורטאית עצמה לעקוב, על ידי מילוי שאלון בסיסי פעם בחודשיים-שלושה.
מאמנים מצליחים שמים בצד זמן כדי לשוחח על התקדמות לעבר המטרות.
אחד מהשיעורים בקורס "מבפנים החוצה" מדבר על הגדרת מטרות ותכנון לטווח קצר וגם ארוך
אם מעניין אתכם ללמוד איך להיות מאמנים טובים יותר - הקורס הזה בשבילכם.
לחצו על הלינק בשביל שיעור ראשון מתוך הקורס בחינם.
