התאפשרות (Affordance) היא הזמנה לפעולה.
יש שחקנים שיראו מגרש פתוח עם ריווח מעולה וירצו לכדרר דרכו, יש כאלה שירצו למסור ולרוץ דרכו, יש כאלה שירצו לרדת לספסל כי זה קשה להם לשחק במגרש פתוח.
לפי מה מתאפשרים לנו דברים? לפי התכונות שלנו.
מהירים או איטיים, חזקים או חלשים, מנוסים או חדשים, גבוהים או נמוכים.
כמובן, התכונות שלנו יגרמו לנו לתפוס דברים בצורה שונה.
מה שנראה כמו הזדמנות חדירה ליאניס אנטטוקומפו, ייראה כמו הזדמנות לקליעה לסטפן קרי וכמו הזדמנות למסירה לדריימונד גרין.
אין תכונה מסוימת שעדיפה על פני תכונות אחרות. לכל אחד מאפיינים אחרים.
האם מהירות נותנת יתרון? תלוי. אם השחקנית לא שולטת מספיק טוב בכדור, המהירות עלולה להפריע לה ולגרום לאיבודים. אם השחקנית מהירה אבל לא שמה לב לריווח ונתקעת בשומרות, המהירות עלולה להפריע לה.
אנחנו מכירים סקאוטים שמדברים על מהירות.
האם אנחנו מכירים סקאוטים שמדברים על יכולת תפיסת הסביבה?
לפי מה עוד מתאפשרים לנו דברים? לפי הסביבה שלנו.
הריווח. גודל המגרש. מי איתנו בקבוצה. מי היריבים שלנו. כמה זמן יש על שעון הזריקות או על שעון המשחק. מי ביציע. סגנון השיפוט. איכות המגרש והכדור. ועוד…
מסירה וחיתוך (תן ולך, מה שבכדורגל נקרא טיקי טאקה) מתאפשרת בזוג או בשלישיה. אי אפשר לשחק תן ולך לבד.
ברמה האישית,
ברור לחלוטין שבזמן אימון אישי בו יש רק מאמן ושחקנית המאמן לא יכול לשחזר את כל מצב המשחק בצורה אמינה.
במקרה כזה תפקיד המאמן הוא לחפש קושי טכני ו"לתקן" אותו. תפקיד המאמן הוא למצוא חלק במשחק שאפשר לקיים רק שניהם, ולעזור לשחקנית לתפקד במצב הזה. למשל: השחקנית מקבלת מסירה אל מחוץ לקשת, חודרת לסל וצריכה לסיים מול העזרה בהגנה (המאמן). המאמן שולט במצב ויחליט אם הוא יוצא עד אליה (תמשיך לכדרר, תעבור אותו ותסיים), סוגר לה את ימין (סיומת שמאל) או נותן לה להמשיך להתקדם (סיומת ימין). נכון, יש עוד אפשרויות במשחק. אפשר, למשל, למסור החוצה. אבל יש רק שני אנשים באולם…
ברמה הקבוצתית,
כשאנחנו מבקשים תרגול 5 על 0 אנחנו מתעלמים מהפתרונות ההגנתיים (ההגנה מבצעת חילופים, רודפת או עוברת מתחת לחסימה? האם היא מבצעת פלאט או דאבל אפ?) וכתוצאה מזה מבזבזים זמן שיכול להיות מוקדש ללמד ולתרגל מה עושים מול כל אחד מהפתרונות.
כשאנחנו דורשים בזמן 5 על 5 לשחק את התרגיל "עד הסוף" אנחנו מתעלמים מהצורך לפעמים "לשבור" את התרגיל ומבזבזים הזדמנות שנוצרה כדי להשיג זריקה טובה. אם השחקנית פנויה אחרי החסימה הראשונה, האם היא צריכה להחזיר כדור לרכזת ולהשתמש גם בחסימה השנייה? האם מטרת התרגיל היא לשחק אותו עד הסוף, או ליצור מצב זריקה נוח? אם מצב הזריקה הנוח נוצר בחסימה הראשונה, למה לשחק אותו עד הסוף?
כשאנחנו מכריחים או מחייבים את השחקנים/ות לעשות משהו, אנחנו שודדים מהם את האפשרות להחליט בעצמם.
לפעמים הם יחליטו החלטות לא טובות ויאבדו או יחטיאו. לפעמים הם יחליטו החלטות לא טובות ובכל זאת יקלעו. אבל ההחלטות הן תמיד שלהם, וכך שחקנים לומדים.
בני אדם לומדים קבלת החלטות על ידי קבלת החלטות. לא על ידי נאום או הכוונה של אדם חיצוני.
תפקידנו:
1. לתת להם אפשרויות: "אם/אז".
2. לאפשר: "כל דבר אחר גם כן מקובל עליי בהתאם לחוקים שלנו - בחירת זריקות, קצב משחק" וכו'.
3. לתת משוב כדי שכולנו נהיה על אותו דף ונדבר אותה שפה לגבי ההחלטות שהתקבלו.
