אחרי שדוראנס קיבל כסף עבור מלגות כדי לגייס שחקניות, הוא התחיל לגייס - אבל קצת אחרת מכולם.
הצוות שלו גילה ששחקנית אחת שהם רוצים לגייס מעשנת. דוראנס חשב שזה מעולה - אצלם בקבוצה אף אחת לא עישנה, כולן היו ילדות טובות, והוא חשב שזה יעזור מאוד שתהיה בקבוצה מישהי שלא מתנהגת כמו כולן.
הוא גם בחר לקבוצה מישהי ששחקניות אחרות אצלה בקבוצה קראו לה "כלבה" בגלל ההתנהגות שלה.
השחקניות החדשות היו בהחלט שונות. הן לא היו שותות בירה מהבקבוק, הן היו שותות אותה מבאנגים. כשהן היו "הולכות לספריה" זה אמר שהן הולכות להשתכר בעיר.
הן היו טובות, אבל הכימיה בקבוצה התערערה. דוראנס נאלץ לספסל שחקניות עם אופי נהדר שהתאמצו והיו מחויבות, כי השחקניות החדשות היו יותר טובות מהן.
הן לא אהבו זו את זו, אבל כולן אהבו לנצח, אז הן הסתדרו.
עוד מחשבות על כימיה קבוצתית בלחיצה כאן.
בשנה לאחר מכן כל "הילדות הטובות" סיימו את הלימודים, והגיע מחזור חדש של שחקניות.
עכשיו כבר לא הייתה בעיה של מטרות שונות. לכולן הייתה אותה מטרה - לנצח.
זה יצר גם קונפליקט כי השחקניות שנשארו לשנה שנייה פתאום הרגישו תחרות מהשחקניות החדשות.
דוראנס היה שמח.
הוא ידע כמה חשובה תחושת התחרות.
הוא גם ידע שהם הולכים לנצח המון משחקים בקלות, אז טוב שתהיה תחרות לפחות בתוך הקבוצה עצמה.
הן ניצחו וניצחו וזכו בעוד 3 אליפויות מכללות ברצף.
שנת 1985 האירה להן פנים קצת פחות. ההתחלה הייתה גרועה, ולמרות זאת הן הגיעו לגמר.
לראשונה מזה 4 שנים, UNC הפסידו בגמר.
המסיבה שתוכננה כדי לחגוג את האליפות הייתה מוזרה. כולם הגיעו אבל לא היה מה לחגוג.
בהדרגה מצב הרוח התחיל להשתחרר, בעיקר בזכות עוזר המאמן.
הם סיימו את האירוע כשכולם צועקים פעם אחרי פעם: WE NEVER FUCKING LOSE AGAIN.
***
דוראנס אהב לקרוא ורצה להשתפר בתור מאמן, אז הוא קרא גם ספרות פמיניסטית.
הוא קרא שאין הבדלים אמיתיים בין נשים ובין גברים, ושזו רק החברה שמבדילה ביניהם ככה.
הוא אימן את הגברים ואת הנשים באותה צורה, ודרש מהן ומהם אותו הדבר.
בהדרגה ועם השנים, דוראנס הבין שדברים שונים מעסיקים את הנשים ושהן אכן צריכות להתמודד עם עם אירועים ומצבים שגברים לא צריכים.
לאט לאט דוראנס התחיל לעדכן את הגישה שלו לאימון.
יש אנשים שעדיין מוזר להם לשמוע איך דוראנס מתייחס לאימון נשים, אבל בסופו של דבר, דוראנס מאמין בדרך מסוימת לאמן נשים וזו הדרך שבה הוא מאמן גם גברים:
להאמין בשחקניות כבני אדם וכספורטאיות, להציב רף גבוה, לדרוש את המקסימום, ולקבל אותן בלי קשר לתוצאה על המגרש.
גם גברים היו רוצים שיאמנו אותם ככה.
