הספר הנהדר על התקופה של מאמן הכדורגל פפ גווארדיולה בבאיירן מינכן.
3. מוסר עבודה וירידה לפרטים הקטנים ביותר.
"פפ והצוות שלו גרמו לי לעשות תואר שני בכדורגל בתקופה שלהם פה. כמובן, הוא גרם לנו לעבוד מאוד קשה ולחזור על כל תנועה שוב ושוב עד שהיא הפכה להיות אוטומטית. כל פרט חשוב לו. איתו צריך לשים לב כל הזמן. ולא מדובר רק על טקטיקה, אלא כל פילוסופיית המשחק שלו. כולנו בבאיירן למדנו המון מונחים חדשים והצלחנו ליישם אותם מיידית." - צ'אבי אלונסו.
אולי אנחנו, המאמנים, נותנים במה ל"כישרון" כי אנחנו לא רוצים לעבוד קשה?" - חוליו ולאסקו.
בתקופתו של גווארדיולה בבאיירן התקיימו 835 אימונים, 161 משחקים רשמיים, 37 משחקי ידידות, 530 שיחות קבוצה ובערך 2000 מפגשי 1 על 1 בהם השחקנים צפו בוידאו ולמדו ממנו. סה"כ 3000 שעות ב-3 שנים.
כשאינייסטה מוסר לך את הכדור, אתה יודע מה לעשות איתו. אתה יודע איך להמשיך את המהלך. הוא לא נותן לך את הכדור ואתה תקוע איתו לייצר משהו בעצמך. אתה יודע אם אתה צריך לרוץ, להסתובב, להיפתח, להחזיר חזרה בנגיעה. כמו אבא שמוסר את כדור הטניס לבן שלו תוך שהוא מלמד אותו לשחק, ככה אינייסטה מוסר לחברים שלו לקבוצה, שהם שחקני כדורגל מקצוענים.
כשעזב את ברצלונה ב-2012 גווארדיולה השאיר את תיעוד כל הפילוסופיה שלו במועדון. הוא המשיך לשתף פעולה עם גורמים שם גם בתקופה שלו במינכן.
גם אחרי עזיבתו את מינכן הוא השאיר במועדון את כל התרגילים ואת כל המערכים, כולל פירוט על טקטיקות ספציפיות.
לא ברור איך ברצלונה או מינכן ישתמשו בזה, אבל יש פה תיעוד ברמה הטקטית/תרבותית הגבוהה ביותר. ברור לחלוטין שגווארדיולה לא מפחד לחלוק את הידע שלו. יותר מ-50 מאמנים הגיעו בתקופה של גווארדיולה למינכן והוא ישב עם כולם.
אז אם גווארדיולה זוכר כל פרט ופרט מהמשחק מול אתלטיקו מדריד, למה הוא צריך לצפות בו שוב?
"כי אני רוצה לחשוב מה יהיה. אני כבר יודע מה היה, אבל אני צריך להבין מה יכול לקרות במשחק הבא."
"כשאתה מגיע לפסגה, אתה לא יכול לטפס יותר. ובכל זאת, קשה לעצור כי בגדול אין שום דבר לעשות שם ומזג האוויר בדרך כלל גרוע." - מיחאיל טל.
גווארדיולה לא ידע אם הוא יצליח לשחזר את הדומיננטיות של בארסה במקום אחר, אבל הוא משוכנע שהוא יצליח יום אחד, אם לא במינכן אז במנצ'סטר.
אין דבר כזה 'מנוחה' אצל גווארדיולה. יש הפסקות באימון, כמובן, אבל כשהם אמורים לרוץ, הם צריכים 'לרוץ כמו מניאקים'. הוא דורש אינטנסיביות כל הזמן. הם לא צריכים לרוץ רק כדי להגיד שהם רצו. הם צריכים להיות מרוכזים ואינטנסיביים 100% מהזמן.
לפעמים, לזכות באליפות כשעוד נותרו משחקים לשחק, גורם לך להוריד רגל מהגז. המטרה שלי היא לא להירגע. להמשיך לדרוש. 1% פחות כבר יוצר לך בעיות.
Never relax. Maximum effort. Always.
השחיינית קייטי לדקי אומרת שהידיעה שהיא יכולה לקום כל יום להתאמן ב-4:45 לפנות בוקר ("דמיין את זה!" אומר גווארדיולה) זה מה שנותן לה מוטיבציה. היא יודעת שאף אחד אחר לא עושה את זה. זה מה שהופך אותה לטובה בעולם.
אולי יום אחד היא תתאהב ותקום קצת יותר מאוחר, נגיד ב-6:00. אבל זה 75 דקות, זה המון.
"ואני לא אוהב את הביקורת עליי, אבל הביקורת עליי גורמת לי להיזכר שאני לא יודע הכול, שיש לי עוד דברים לעשות וללמוד. זה משאיר אותי חד.
מייקל ג'ורדן אמר שאם אין לך אויבים, אתה צריך להשיג כמה. והוא צודק. אתה צריך מישהו שישאיר אותך במתח. צריך איזון נכון, אי אפשר להירגע.
זו הסיבה שמאמנים לפעמים צריכים לתת בעיטה בחלק האחורי לשחקנים שלהם. כדי שהם לא יירגעו יותר מדי."
לחצו כאן כדי לעבור למאפיין הבא - הבנה של חשיבות המעטפת המקצועית סביב השחקנים.
לחצו כאן כדי לחזור לעמוד הראשי של הספר עם כל המאפיינים.
עוד על פפ גווארדיולה מתוך הספר The Pep revolution על התקופה שלו במנצ'סטר סיטי - בלחיצה כאן.
