אנחנו רגילים לחשוב על פסיכופתים כאנשים מפחידים ואלימים, אבל לא כולם כאלה.
אנדי מקנאב הוא פסיכופת, אבל פסיכופת טוב.
מה זה אומר להיות פסיכופת? האם תכונות פסיכופתיות קיימות בכל אחד מאיתנו? אם כן, באיזו מידה?
אכזריות, חוסר פחד, אימפולסיביות, ביטחון עצמי, פוקוס, קור רוח תחת לחץ, קשיחות מנטלית, קסם אישי, כריזמה, אמפתיה, מצפון - כולן תכונות שמרכיבות פסיכופתים, וגם בני אדם שהם לא.
השילוב המושלם של התכונות האלה לא קיים.
הוא תלוי בתזמון, בנסיבות, במיקום, באנשים איתם אנחנו בקשר.
האם אני יכול להיות אכזרי עם אדם שמסכן את חיי הבת שלי? כן.
האם אני יכול להרשות לעצמי לפחד כשאני צריך לפתור בעיה מסוימת שדורשת אומץ? לא.
ג'יימס בונד היה איש טוב טוב.
דקסטר היה איש רע טוב.
זה תלוי מה אנחנו צריכים להשיג ואיך אנחנו משתמשים בתכונות האלה לטובת העניין.
יש אנשים שלא צריכים שיאהבו אותם, שלא צריכים לחוש שייכים, שלא צריכים שאחרים יאשרו את הרגשות או המחשבות שלהם.
אבל כולנו יכולים להשתמש בתכונות האלה, במידה המתאימה, בתזמון הנכון, מתי שצריך.
היה נחמד לגלות הוא שפסיכופתיות היא לא תכונה של כן או לא, אלא של כמה.
זה סקאלה, לא מתג.
האם אני פסיכופת? בדקתי בשאלון:
עניתי על 11 שאלות ויצא לי ניקוד של 24, ניקוד גבוה.
מסתבר שאני יכול להיות אכזרי כשצריך, מוכן להתלכלך כשהתפקיד דורש את זה, אני החלטי ומוכן לעשות מה שצריך כדי להשלים את המשימה.
כאמור, יותר קל לחיות כשיש לנו משמעות. אבל, מסתבר, לא כולנו צריכים כזו.
יש אנשים שיכולים יותר בקלות לעבור הלאה, לא להתעסק בעבר, להחליק דברים, לא לחשוב יותר מדי בהווה ולא לדאוג מדי לגבי העתיד.
תמיד קדימה מקבל משמעות חדשה פתאום.
וכמה ציטוטים נחמדים:
"הסוד הוא להתאמן כאילו זה הדבר היחיד שמשנה למרות שזה לא משנה בכלל, כדי שתוכל להילחם כאילו זה לא משנה למרות שזה הכי משנה בעולם."
"ממתי צריך חשק כדי לעשות משהו?"
דחיינות היא דרך לא להתמודד עם דברים שמפחידים אותנו. משימה קשה, שיחה לא נעימה, למידה למבחן עם הרבה חומר.
כשאנחנו ממקדים את עצמנו ומקציבים זמן מדויק לביצוע המשימה, אנחנו כבר לא יכולים לדחות. זה רק שעה. לא יהיה זמן אחר.
האם מה שאני עושה בדיוק עכשיו ברגע הזה מקרב אותי להיות האדם שאמרתי לעצמי שאני אהיה?
אם כן, יופי!
אם לא, אז נו, באמת, מה אתה אפס?
עיתונאי שאל מנכ"ל מפורסם מה הסוד שלו להצלחה.
"החלטות טובות," ענה המנכ"ל.
ואיך אתה מחליט החלטות טובות, התעניין העיתונאי.
"בזכות הניסיון שלי," השיב המנכ"ל.
ואיך אתה משיג אותו?
"החלטות לא טובות."
עוד על אנשים לא נחמדים בלחיצה כאן.
