כשהמאמנים של דיוק וששבסקי הגיעו למשפחת הרלי כדי לדבר איתם על הצטרפות אפשרית של בובי לדיוק, בובי כבר החליט. הוא רצה את דיוק.
הוא אהב את העובדה שגם ששבסקי היה רכז, הוא אהב את הקשיחות שלו שגם הייתה הוגנת, והוא רצה הזדמנות להוביל קבוצה לאליפות.
תוך כדי התהליך הרלי התקשר לששבסקי ואמר לו שהוא שמע שהוא עלול לעזוב.
ששבסקי באותו זמן היה מתוסכל מהתקרית עם העיתונאים הצעירים ומחוסר היכולת לזכות באליפות. הוא חשב להתראיין למשרת המאמן של הבוסטון סלטיקס מה-NBA.
כשאחד מחברי ההנהלה שאל אותו אם הוא מתכוון לעזוב, ששבסקי סיפר לו את הסיפור על החוזה החדש שלו, ואמר לו "למה שאעזוב מקום כמו דיוק שככה מאמין בי, ל-NBA שם חוזה של 5 שנים נחשב ארוך?"
במשחק המכריע בחצי הגמר מול UNLV, כמעט 13 שניות לסיום המשחק, דיוק לקחו עוד ריבאונד התקפה וסחטו עבירה.
פסק זמן.
כריסטיאן לייטנר אמר למאמן שלו "אל תדאג קואץ', אני שם אותן".
"כשהוא קולע את שתיהן תחזרו להגנה ואל תתנו להם לזרוק שלשה", ששבסקי אמר לשחקנים.
"כש-", לא "אם".
לקראת הגמר מול קנזס, אותה אימן רוי וויליאמס, ששבסקי דאג. וויליאמס כבר ניצח את בובי נייט ואת דין סמית' באותה שנה, וקנזס היו מסוכנים.
השחקנים שלו לבשו כובעים מצחיקים והתנהגו כאילו הם כבר זכו באליפות. ששבסקי נזף בהם ואמר להם שהם לא יזכו באליפות עם גישה כזו.
10 דקות אחר כך הם כבר חיכו לו על המגרש, כולם, והוא ראה את הפנים שלהם. הם הבינו. הם הולכים לזכות באליפות. וכך היה.
בשנה לאחר מכן דיוק פגשה ברבע הגמר את קנטאקי של ריק פיטינו. המשחק היה צמוד והגיע להארכה.
בקליפ תוכלו לראות את שניות הסיום שהפכו להיסטוריה.
2.7 שניות לסיום דיוק היו בפיגור והיו צריכים לעבור את כל המגרש ולקלוע סל כדי לעלות לפיינל פור.
ששבסקי אמר להם שהם ינצחו.
זה מה שהם עשו:
בהפסד הקודם שלהם, דיוק פישלו במסירה ארוכה שיצאה החוצה.
יום למחרת ששבסקי אמר להם להגיע למגרש הפוטבול. השחקנים חשבו שהם הולכים לרוץ עד שהם יצטרכו להקיא.
ששבסקי הביא להם עוגה וגלידה. הם ניצחו 10 משחקים ברצף.
בדרך הם היו צריכים לפגוש את אינדיאנה של בובי נייט. אינדיאנה כבר לא הייתה בשיאה, אבל היריבות בין נייט לבין ששבסקי קיבלה כותרות, כולל השוואות באופי בין שני המאמנים.
ששבסקי, שניסה לבנות את הקריירה של עצמו, היה צריך להבדיל את עצמו מנייט שהיה מנטור נהדר במשך שנים, אבל לא תמיד מודל לחיקוי.
"אני מעריך את נייט מאוד והוא השפיע עליי בדרכים רבות, רובן טובות. יש דברים שאני לא עושה, כתוצאה מההשפעה שלו. אבל הוא לא היחיד שמייעץ לי. הגעתי למצב בו אני מסוגל לבנות תוכנית משחק בעצמי. אני גם לא מתקשר לאמא שלי ושואל אותה מה לאכול לארוחת ערב. אני מאמן כבר 16 שנה ואני לא מתקשר לקואץ' נייט לפני כל משחק."
בסיום המשחק, שנגמר בניצחון של דיוק, ששבסקי צעד לכיוונו של נייט כדי ללחוץ את ידו ולהחליף כמה מילים. ככה עושים תמיד חברים אחרי משחק אינטנסיבי. נייט אפילו לא עצר. הוא לחץ את ידו של ששבסקי תוך כדי הליכה. הוא דווקא כן עצר והחליף כמה מילים עם העוזר שלו. ששבסקי הבין את המסר.
הפוסט הבא בקרוב...
