הפרדוקסים של להיות ספורטאי/ת. חלק 2.
זה חלק מספר 2.
חלק מספר 1 - פיתוח אישי מול ספורט קבוצתי - בלחיצה כאן.
אנחנו חיים רק בהווה.
אין אף זמן אחר שהוא רלוונטי, למעשה.
אנחנו לא יכולים לפעול בעבר או לשנות אותו, וכשהעתיד יגיע הוא יגיע בצורה של הווה.
אנחנו לא יכולים להשפיע על העבר.
האם יש לנו השפעה על העתיד?
כן.
בעזרת מה שנעשה בהווה.
אין לנו שליטה על העבר. אין לנו שליטה על העתיד (השפעה כן, שליטה לא).
להיות שחקן צעיר זה אומר להיות כל הזמן עסוק רק במה שיש לי שליטה עליו.
אין לי שליטה על השופט, על החברים שלי לקבוצה, על המאמן, על הקהל, על המורים, על המשפחה, על המקום בו נולדתי או גדלתי, על המצב הכלכלי של המשפחה, העיר או המדינה שלי, על מזג האוויר, על כמה הכדור מנופח או אם הוא נכנס או יצא.
אבל אני תלוי בכל אלה כדי להגיע אל העתיד בו אני שחקן.
אני תלוי בשופט כי הוא לפעמים יכריע משחק בזה שאכפת לו מהמקצוע של עצמו והמשחק הזה יביא אותי לנקודה בה אחרים יראו אותי.
אני תלוי בחברים שלי לקבוצה כי זה ספורט קבוצתי. אני מתאמן מולם יום יום ומשחק איתם מול יריבים. אם החברים שלי לקבוצה טובים ואכפתיים אז הקבוצה שלנו תצליח וגם אותי יראו.
אני תלוי במאמן שלי, כי הוא אחראי לעזור לי להתקדם לכיוון המטרות שלי.
אני תלוי בקהל, כי היכולת שלהם לתמוך בי תעזור לי להמשיך גם כשקשה.
אני תלוי במורים כי ההבנה שלהם מה צריכה להיות מידת ההשקעה שלי בבית הספר לעומת הספורט יכולה להאריך לי את הקריירה בעוד כמה שנים בלי לאבד השכלה קריטית.
אני תלוי במשפחה כי הם מסיעים, משלמים, תומכים, מעודדים, מציבים גבולות ומחזירים לי כדורים כשאני מתאמן (וזו, כמובן, רק רשימה חלקית).
אני תלוי בעוד דברים, אתם כבר מבינים את העניין.
אבל אני לא יכול להתייחס לזה ככה.
כי כמו תחת השפעה של פושע שיהרוג אותי אם לא אעשה מה שאני אומר לו, זה לא בשליטתי אבל זה כן משפיע עליי.
אז כדי להגיע לעתיד עליו אני חולם, אני צריך להתעלם מהעתיד עליו אני חולם ומכך שלהמון גדול של אנשים יש השפעה אם אגשים את החלום שלי.
אני צריך להתעלם מהעתיד, להתייחס רק למה שיש לי שליטה עליו ולהתרכז בהווה.
אנחנו חיים רק בהווה.
חלק מספר 3 - הכי טוב בקבוצה לעומת אתגר באימונים - בלחיצה כאן.