מה אפיין את האימונים של ג'ון וודן, מהמאמנים הגדולים בהיסטוריה של הספורט?
בדומה לדין סמית', האימונים של ג'ון וודן היו מתוכננים ברמת הדקות.
לכל פעילות הוקדש זמן מסוים, ולא היו פשרות לגבי הזמן הזה. כשהוא שרק לסיום התרגיל, שחקנים, מאמנים ועוזרים אחרים זזו ביעילות והכינו את התרגיל הבא.
אפילו לפני שהשחקנים הגיעו למקומם, וודן כבר היה אומר בקול רם את ההנחיות לתרגיל. שחקנים בוגרים ומנוסים גם עזרו להעביר את המסר לשאר השחקנים.
יעילות, אינטנסיביות, חריצות ותכליתיות שלטו בריכוז ובמאמץ שנדרשו מהשחקנים.
ההרגשה אצל השחקנים הייתה שהאימונים היו מתוכננים, לא רק בפני עצמם, אלא שהם היו קשורים זה לזה, כל אימון מתחבר למה שנעשה באימון קודם לו, ומכין דבר מה שיקרה בהמשך.
וודן הקדיש שעתיים בכל בוקר לתכנון האימון של אותו יום. בשעתיים הללו אסור היה להפריע לו ולצוות.
כשאחד השחקנים ניסה לברר מה יקרה אם הבוס של וודן תנסה ליצור איתו קשר, המזכירה של וודן אישרה "אפילו המנהלת של הספורט באוניברסיטה לא תפריע לזמן הקדוש ביותר ביום – שעת תכנון האימון."
ג'ון וודן אהב את השחקנים שלו מאוד, אבל היה לו סדר עדיפויות ברור: בשעת תכנון האימון אין הפרעות.
