בובי נייט מצא את עצמו בעונת 1986 מאמן קבוצה שמאוד רוצה, אבל לא תמיד יכולה, כך מתואר בספר a season on the brink. אם הוא לא היה מאמן פעם קבוצה שגם הייתה יכולה וגם רצתה, אז זה לא היה מפריע לו כל כך, אבל קבוצות שלו בעבר היו כאלה, וההשוואה ביניהן שיגעה אותו לפעמים.
מאמנים עושים את זה, וגם ספורטאים/ות עושים את זה.
comparison is the thief of joy.
כל פעם שאנחנו מסתכלים מה יש לאחרים אנחנו נרגיש שחסר משהו, כי אנחנו מתרכזים במה שאין לנו.
נכון, כדאי לשאוף ליותר.
נכון, כדאי לרצות עוד.
אבל כדאי גם ליהנות ממה שיש לנו עכשיו ולשמוח בזה. זה לא מעט.
