ומה אם היינו מסתכלים על רשתות חברתיות בדרך אחרת?
כשאנחנו מתקשרים עם קהל ברשתות החברתיות אנחנו לוקחים בחשבון שהם רוצים לקרוא אותנו והם מצפים לתוכן מסוים.
זה יכול להיות תמונות שלנו מתאמנים,
זה יכול להיות טקסט מעורר מחשבה,
זה יכול להיות סופ"ש עם הילדים,
זה יכול להיות ניצחון חשוב.
ואנחנו נוטים לתת להם את זה.
למה?
כי זה נחמד שמישהו מגיב אלינו בצורה חיובית ומאשר את הפרסומים שלנו באמצעות לחיצה על לב או על אגודל כלשהו.
אז אני רוצה לתת פה נקודת מבט אחרת.
האם כשנסתכל לאחור על החיים הדיגיטליים (וגם החיים האמיתיים) נהיה מרוצים ממה שיצא?
האם מה שכתבתי,
מה שצילמתי,
מה שתיעדתי
זה האדם שאני ארצה לזכור?
זה האדם שאחרים יזכרו?
האם אני מעלה דברים בשביל שהאלגוריתם יהיה שמח?
או בשביל שאני אהיה שמח?
האם אני בסך הכול משרת אלגוריתם?