אלחנן ביטן:

לצאת החוצה ולשחק... כמו ילדים (לפני עידן המסכים).

‍

עידן חרט:

לעבוד בעצימות מקסימלית כאשר זה נדרש. לא לוותר לעצמם ולחברים שלהם. ממה שאני רואה, המון פעמים השחקנים הצעירים לא דוחפים את עצמם באימון. לא תמיד זה נדרש, אבל כאשר זה נדרש, בעיקר באימוני כוח, אימוני כוח מתפרץ, מהירות וזריזות, יש לדבר הזה משמעות עצומה.

דבר נוסף, שינה מספיקה מבחינת כמות ואיכות. ללכת לישון ולקום בשעות סבירות תוך כדי מתן מספיק שעות לגוף להתאושש ולהיבנות.

‍

רימון יבזורי:

לזוז יותר – הכוונה היא לאימון המערכת המוטורית בצורה מגוונת יותר ופחות תבניתית (כמו באימון חדר כושר).
לחפש דימיון ומכנה משותף בתנועות שעושים בחדר כושר והתנועות שעושים במגרש. בקיצור – ספציפיות.

‍

נדב לנסמן:

למצוא בעזרת המאמנים שלהם את הנקודה המגבילה שלהם (כוח רגליים, מהירות, גמישות, כוח פלג גוף עליון, היכולת לעבוד באינטנסיביות...) ולהתמקד על כך בין חמש לעשר דקות, שלוש עד חמש פעמים בשבוע.

צליל שושן:

ליצור מעטפת מסונכרנת ואיכותית שקובעת את תכנית האימונים.

‍

חזרה לפוסט המרכזי כאן.