כתם על החולצה הוא דבר שרובנו חוששים ממנו, מנסים להימנע ממנו או מתאמצים להסתיר אותו כשהוא כבר שם. למה בעצם?
ביום אחד נפלא יצאתי לבלות במקום שיש בו, בין היתר, גם גלידרייה מעולה.
כשאני יוצא לבלות אני משתדל ללבוש חולצות שאני אוהב.
כדי לחסוך לכם את הסיפור הארוך, אגיע לעיקר: טפטפה גלידה על החולצה.
מזל שאת השיעור הזה כבר למדתי.
יכול להיות שיהיה כתם.
זה לא אומר על האישיות שלי שום דבר רע.
זה לא פוגם ביכולות שלי.
זה אפילו לא מעציב אותי.
זה בסך הכול חתיכת אוכל שנשארה על חתיכת בד שאני במקרה לובש.
יש לי הרבה חתיכות בד אחרות שיש עליהן כתמי צבע או אוכל. חלק מהן אנשים אוהבים מאוד כי כתמי הצבע יוצרים איזשהו הדפס או היו שם כשקניתי את החולצה.
אז נכון, הגלידה לא הייתה על החולצה כשקניתי אותה.
ונכון, הגלידה לא לגמרי מסתדרת עם שאר ההדפס שעל החולצה.
ועדיין, אני לא עצוב.
כי זו גלידה.
ומה כבר מעציב בגלידה.
אני אפילו אזכור את היום החווייתי הזה בצורה הרבה יותר משמעותית בזכות הגלידה שעשתה דרכה אל הבד.
והכתם הזה עשוי להיות כל כישלון שנכשלתם אי פעם.
והיום בו יצאתי לבלות יכול להיות כל דבר חשוב ומשמעותי וכיפי שעשיתם אי פעם.
ואפשר להתבאס שנותר כתם או לשמוח על הבילוי ולהיזכר כמה טעימה הייתה הגלידה בכל פעם שתלבשו את החולצה.