שלב מספר שתים עשרה בבניית תרבות מתוך הספר The Gold Standard.
זה תפקיד המנהיג לדעת מי צריך מוטיבציה, איזה סוג, כמה ומתי.
גם השחקנים הטובים בעולם אוהבים לדעת שיש להם עבור מה לשחק, שמעריכים אותם ושהם חשובים. הם אוהבים שנותנים להם השראה ומספקים להם אתגרים.
קבוצה ברמה גבוהה משחקת כדי לעמוד בסטנדרטים שהציבה לעצמה.
כדי לתת לשחקנים שלנו עוד קצת השראה, הזמנו מישהו שכבר זכה במדליית זהב באולימפיאדה: מג'יק ג'ונסון.
מג'יק השיג המון בקריירה שלו. הוא זכה באליפויות בכל מקום ששיחק והצטיין בליגה ובסדרות הפלייאוף.
אליפות NBA זה משהו שמתחרים עבורו כל שנה, הוא אמר לשחקנים. מדליה אולימפית? פעם בארבע שנים, וזה במקרה שבוחרים בך לנבחרת כל פעם מחדש. זה זמן שכדאי לנצל – כיחידים וכקבוצה. חוויה שאולי לא תחזור.
"גם אנחנו היינו במצבכם," אמר מג'יק. "אמרו עלינו שלא נסתדר עם כדור אחד. כל כך הרבה שחקני NBA על מגרש אחד? זה לא יעבוד. ורצינו להוכיח לכולם שהם טועים."
"ולא מדובר פה במשחק ההתקפה. לזה אל תדאגו. יש פה סקוררים אדירים. אנחנו הבטחנו לעצמנו שנעשה את זה דרך ההגנה. דיברנו על זה כל יום. קואץ', אתה זוכר איך הנבחרת הזאת של שחקני קולג' הביכה אותנו?"
זכרתי.
"באותו לילה מייקל [ג'ורדן] בא אליי ואמר לי מג'יק אני הייתי נבוך. הם שיחקו איתנו שווה בשווה. זה לא יכול לקרות מחר. זה יתחיל בהגנה, ואני הולך לשמור על הרכז בעצמי. וזה מה שהוא עשה. לא היה צריך לדבר. הרשתות של הסלים עשו את כל הרעש שהיה צריך. סוויש. סוויש. שמרנו מגרש מלא ולא נתנו להם למסור את הכדור. בסוף הרבע הראשון הובלנו ב-30. "
"הדבר הכי מעניין שקרה לי היה שהייתי צריך להתחרות במייקל ובלארי [בירד] כל שנה. ופתאום זכיתי לשחק יחד איתם. ולא רק לשחק איתם. לבלות איתם זמן מחוץ למגרש. הפכנו להיות חברים. איזו זכות ענקית יש לכם כרגע. תהנו ממנה. זה נגמר יותר מהר ממה שחושבים."
שאלתי את מג'יק איך הוא הרגיש כשהוא זכה בזהב.
"וואו... בכיתי כמו תינוק! רק לדעת שהייתה לנו את ההזדמנות זה מרגש, ואז עוד להצליח ולזכות בזהב. זכיתי בחמש אליפויות, אבל זה מדורג הכי גבוה."