בספרו You haven't taught until they have learned מפרט אחד משחקניו לשעבר של ג'ון וודן את העקרונות שהפכו אותו למורה ומאמן מהחשובים אי פעם.
עקרונות האימון של ג'ון וודן - חלק א'
"כישלון להתכונן הוא הכנה לכישלון."
בדומה לדין סמית', האימונים של ג'ון וודן היו מתוכננים ברמת הדקות.
לכל פעילות הוקדש זמן מסוים, ולא היו פשרות לגבי הזמן הזה.
כשהוא שרק לסיום התרגיל, שחקנים מאמנים ועוזרים אחרים זזו ביעילות והכינו את התרגיל הבא. אפילו לפני שהשחקנים הגיעו למקומם, וודן כבר היה אומר בקול רם את ההנחיות לתרגיל. שחקנים בוגרים ומנוסים גם עזרו להעביר את המסר לשאר השחקנים.
יעילות, אינטנסיביות, חריצות ותכליתיות שלטו בריכוז ובמאמץ שנדרשו מהשחקנים.
ההרגשה אצל השחקנים הייתה שהאימונים היו מתוכננים, לא רק בפני עצמם, אלא שהם היו קשורים זה לזה, כל אימון מתחבר למה שנעשה באימון קודם לו, ומכין דבר מה שיקרה בהמשך.
וודן הקדיש שעתיים בכל בוקר לתכנון האימון של אותו יום. בשעתיים הללו אסור היה להפריע לו ולצוות. כשאחד השחקנים ניסה לברר מה יקרה אם הבוס של וודן תנסה ליצור איתו קשר, המזכירה של וודן אישרה:
"אפילו המנהלת של הספורט באוניברסיטה לא תפריע לזמן הקדוש ביותר ביום – שעת תכנון האימון."
ג'ון וודן אהב את השחקנים שלו מאוד, אבל היה לו סדר עדיפויות ברור: בשעת תכנון האימון אין הפרעות.
אחרי שסיים את גיוס השחקנים והרכבת הקבוצה, הוא תיכנן את הנושאים המרכזיים לאימונים באותה שנה. הנושאים כללו הקדשת זמן באימונים למשימות קבוצתיות וגם למשימות אישיות, רעיונות לסוגי הגנה שונים, זמן ליכולת קליעה של שני שחקנים מסוימים ועוד...
עוד מחשבות על תכנית שנתית בלחיצה כאן
התכנית השבועית לזמן שלפני תחילת העונה הייתה בנויה בצורה דומה – נושאים בהם יש לגעת, לפי שבוע. כך הוא וידא שהם מגיעים לכל החומר. תרגילי התקפה שנלמדו בשבוע מסוים תורגלו בשבוע לאחר מכן מול יריבת אימון.
התכנית השבועית לזמן העונה הייתה יחסית קבועה כי ימי המשחק היו קבועים יחסית. שחקנים שקיבלו פחות זמן משחק במשחקים הרשמיים שיחקו יותר באימונים שלאחר מכן כדי שלא יהיו חלודים. הוא היה מקציב זמן לכושר גופני וליסודות המשחק וכמובן, מכין את הקבוצה למשחקים הבאים.
עוד מחשבות על תכנית שבועית בלחיצה כאן
את התכנית היומית (מערך האימון) לכל אחד מהימים וודן תכנן בקפידה. הוא נעזר במחברות שלו מהשנים הקודמות כדי למצוא תרגילי אימון טובים בנושאים דומים, והשתמש בעקרונות הבאים כדי לתכנן:
1. יסודות לפני יצירתיות.
מסירה, שיווי משקל, תנועה ללא כדור, כדרור, וכו' הם הבסיס. יש לתרגל אותם עד שהם הופכים אוטומטיים. השחקנים לא צריכים להיות מודעים למה שהם עושים. הם צריכים לבצע במהירות שיא, בלי לחשוב, ולעשות זאת בטכניקה שתועיל להם ותעזור להם להשלים את המשימה.
2. להשתמש במגוון.
השלד של האימון היה דומה מאוד, אבל וודן שמר הפתעות כדי לשבור את המונוטוניות של האימונים.
הוא שינה את סדר הנושאים בתוך האימון, הוא שידרג תרגילי אימון פשוטים והפך אותם ליותר מורכבים. היו תרגילים שוודן השאיר זהים, אבל היו כאלה שהוא פיתח ככל שהתקדמה השנה.
וודן גם השתדל שהתרגילים בתוך האימון עצמו יתחברו זה לזה והשחקנים יבינו כיצד הם משתלבים.
3. לימוד חומר חדש.
וודן שם לב היטב לשבץ חומר חדש בחלק הראשון של האימון.
זה היה חשוב משום שהשחקנים לא היו עייפים והמוח שלהם היה מסוגל לקלוט מידע חדש.
זה עזר גם להכניס את החומר החדש הזה למשחקונים של סיום אותו אימון. החלק השני של האימון הורכב ממשחקים על מגרש מלא, עם עצירות להערות והארות. שם השחקנים רכשו מושג לגבי מה נדרש כדי ליישם תחת לחץ את מה שלמדו.
4. מעברים מהירים.
בתוך האימון כל שחקן ידע לאן לרוץ לתרגיל הבא ובאיזה סל הוא מתרגל. העוזרים היו מכינים את הציוד מראש כי הם היו מקבלים את תכנית האימון מראש.
5. מורכבות גדלה והולכת.
בתחילת העונה תרגילי אימון בעיקר התרכזו במיומנות אחת כל אחד. בהמשך, הוא שילב בתרגילים מספר גדל והולך של מיומנויות כדי לאתגר את השחקנים ולקרב את האימונים למשחק.
6. כושר גופני.
כשאתה מוכן לדחוף את עצמך גם כשאתה מאוד עייף, אתה תשתפר – גופנית וגם מנטלית. זה כל מה שוודן דרש. להגיע לקצה ואז לדחוף עוד קצת.
בתחילת העונה האימונים היו ארוכים יותר, אבל יותר זמן הוקדש להסברים, התרגילים היו קצרים יותר ופחות תרגילים היו דורשניים מבחינה פיזית. כמו כן, היו יותר הפסקות.
בהמשך העונה, אימונים הכילו שני תרגילים דורשניים ברצף, תרגילים ארוכים יותר ופחות הפסקות.
התוצאה הייתה קבוצה – שנה אחרי שנה – שהיכולת הגופנית שלה, וכתוצאה מזה, גם היכולת המנטלית, היו בצמרת של ארה"ב.
7. להימנע משינוי התכנית בזמן האימון.
גם אם הוא חשב שתרגיל מסוים דורש עוד זמן, הוא לא שינה. גם אם הוא חשב על רעיון לתרגיל אחר, הרבה יותר טוב. המקום המתאים למחשבות כאלה היה על גב כרטיס האימון שלו. בסיום האימון הצוות היה מרכז את המחשבות והדרכים לשיפור, ומיישם באימונים הבאים.
וודן האמין שבטווח הארוך, שינויים מעכשיו לעכשיו יגרמו רק יותר בעיות. מחקרים אצל מורים הראו שכאשר מתכננים מראש פתרונות לבעיות שעשויות לצוץ, התלמידים מתקדמים יותר. אם ממציאים פתרונות על המקום, זה מבלבל את הילדים.
בנוסף, וודן לא ראה צורך להאריך את האימון ללא התראה מוקדמת. אם השחקנים לא יכולים לדעת מתי האימון יסתיים, הם ישמרו כוחות ולא יבצעו ברמה הכי גבוהה.
8. לסיים בנימה חיובית.
אחד השחקנים זוכר שוודן תמיד סיים את האימון במשחקון כיפי או יוצא דופן.
בעבר אסור היה להטביע בכדורסל המכללות. באחד האימונים וודן איפשר להם לקיים תחרות הטבעות, וכולם היו בטירוף. כמובן, הם רק חיכו שהאימון הבא יתחיל...
עוד מחשבות על תכנית יומית בלחיצה כאן
אחד השחקנים של וודן מספר שהוא ניגש למורה יוצאת דופן אליה שם לב באחד מהימים שלימד בבית הספר, אמר לה שהוא נפעם מההתנהלות בשיעור ושאל אותה איך היא עושה את זה.
היא אמרה לו שהיא תשמח לשבת איתו, אבל שהיא מתכננת כרגע את השיעור של מחר, אז אם הוא רוצה, אפשר לקבוע פגישה.
הם קבעו פגישה.
ועוד לפני הפגישה הוא הבין – מי שמתכננת ככה, קשה לה להיכשל.
