בתחילת שנות ה-90 ביצע חוקר בשם ג'יאקומו ריזואלטי (Giacomo rizzollati), בצוותא עם חוקרים נוספים, סדרת ניסויים על התהליכים המוחיים שמתחרשים אצל קופי אדם. האגדה מספרת שבמהלך ההפסקה מאחד הניסויים ג'יאקומו קילף לעצמו בננה ואז שם לב לדבר מעניין: אחד הקופים, שמוחו עדיין היה מחובר לאלקטרודות מהניסוי, הראה פעילות חשמלית נוירונית דומה לזו שנראתה כשהקוף בעצמו קילף בננה. החוקרים ביצעו סדרת ניסויים נוספת כדי לאשש את התופעה המוזרה והגיעו למסקנה דומה – תאי עצב במוח באזורים מוטוריים מגיבים באופן דומה לביצוע ולצפייה בביצוע (1,2).

הגילוי המרתק והשחזור שלו במידה כזו או אחרת גם בקרב בני אדם (3) הניע חוקרי למידה מוטורית ומדעי מוח להרחיב את הבדיקה גם למצבים בהם ספורטאים רואים את הפעולה בדמיון ולא רק במציאות. הממצאים הראו שחלקים מסוימים במוח, ובעיקר כאלה שאחראים על תכנון ביצועים כמו החלק הקדם מוטורי (Premotor cortex), מראים פעילות מוחית משותפת לביצוע אמיתי ולדמיון. במחקר של קים ושותפיו (Kim et al., 2017) נבדקה ההשפעה של אימון דמיון על חבטה בגולף לעומת קבוצה שהתאמנה פיזית עם מדריך, קבוצה שצפתה בווידאו וקבוצת ביקורת. החוקרים מצאו שאימון דמיון אמנם שיפר את הביצועים פחות מהקבוצה שהתאמנה באופן פיזי, אך הוא התעלה בצורה משמעותית מאוד על קבוצת הביקורת שלא התאמנה כלל והוכיח מעשית שלאימון דמיון הפוטנציאל לשפר ביצועים (4). עם זאת, כמו בכל דבר הקשור באימון בני אדם, גם במקרה של אימון דמיון הצבעים הם לא רק שחור ולבן.

‍

אחת הבעיות המתודולוגיות עם המחקר סביב אימון דמיון הוא שקשה מאוד לדעת מה המתאמן באמת מדמיין, עובדה שהופכת את היכולת לייצר פרוטוקול מדויק עבור אימון שכזה לבעייתית ומוגבלת. בנוסף, היכולת לדמיין לאורך זמן ובאופן שבאמת ישחזר את העושר, הדינמיקה והמאפיינים הספציפיים של התחרות דורשת איכויות דמיון גבוהות שקיומן אצל מתאמנים פחות מנוסים מוטלת בספק, בעיקר בשל דרישות המאמץ המנטלי (5). במטה אנליזה שיצאה לאחרונה (מאמר המסכם מספר רב של מחקרים מבחינה סטטיסטית) הומלץ לקיים אימון דמיון במשך 20-30 דקות למשך כמה סטים, על מנת לווסת עייפות מנטלית שעשויה לפגוע בביצועים. באופן כללי, הסקירה העלתה כי מתקיים קשר בינוני בין אימון דמיון לביצועים אשר בא לידי ביטוי בהשפעה מובהקת אך קטנה יחסית (לעומת אימון פיזי), בעיקר בקרב ספורטאים מקצוענים ומנוסים (6).  

‍

אז איך בכל זאת אפשר להעצים את אימון דמיון ולשפר את הסיכוי שלו לעבוד? ייתכן שלאימון וידאו (המושמץ) הפתרונים.

מסתבר שלשילוב של אימון דמיון וצפייה (באדם אחר או בווידאו) יש יתרון על אימון דמיון או צפייה בלבד. במחקרים שערכו מדידות ב-MRI נמצאה פעילות מוחית מוגברת באזורים הרלוונטיים כששילבו בין השניים לעומת הפעילות המוחית עבור כל אחד מהם בנפרד. במחקר נוסף, שוב על גולף, נמצא שהקבוצה שהתאמנה עם אימון דמיון וצפייה משולבים שיפרו את הביצוע באופן מובהק לעומת קבוצת הביקורת. החוקרים טוענים שהצפייה בביצועים של אחרים העלתה את הרגישות למשוב חושי עבור הפעולות המדומיינות (7).

‍

אז מה היה לנו ומה אפשר לקחת מזה?

1. אימון דמיון הוא כלי מבוסס מחקרית לשיפור ביצועים בהעדר היכולת להתאמן פיזית.

2. היכולת לייצר אימון משמעותי תלויה ביכולת דמיון איכותית של התחרות ששמורה בעיקר לספורטאים מקצוענים ומנוסים. כמו כן, מומלץ לעבוד במקטעי זמן קצרים יחסית ולחלק את האימון לסטים.

3. ניתן להגביר את האפקט של אימון דמיון באמצעות שילוב שלו עם צפייה. למשל - לתת לספורטאי לצפות בווידאו שנחסם לפני רגע מפתח בביצוע ואז לבקש ממנו לדמיין את ההמשך.

אימון דמיון עשוי לשמש ככלי התערבותי נהדר בתקופות בהם אימון פיזי לא אפשרי או לא יעיל מספיק כמו בזמן פציעה, פגרה או סגר. היכולת לדמיין מתפתחת ככל שרמת הספורטאי עולה, ולכן האימון יהיה אפקטיבי יותר ככל שהספורטאים שלכם מנוסים יותר.

‍

מקורות:

1. Rizzolatti, G., Fadiga, L., Gallese, V., & Fogassi, L. (1996). Premotor cortex and the recognition of motor actions. Cognitive brain research, 3(2), 131-141.‏

2. Di Pellegrino, G., Fadiga, L., Fogassi, L., Gallese, V., & Rizzolatti, G. (1992). Understanding motor events: a neurophysiological study. Experimental brain research, 91(1), 176-180.‏

3. Keysers, C., & Gazzola, V. (2010). Social neuroscience: mirror neurons recorded in humans. Current biology, 20(8), R353-R354.‏

4. Kim, T., Frank, C., & Schack, T. (2017). A systematic investigation of the effect of action observation training and motor imagery training on the development of mental representation structure and skill performance. Frontiers in human neuroscience, 11, 499.‏

5. Guillot, A., & Collet, C. (2008). Construction of the motor imagery integrative model in sport: a review and theoretical investigation of motor imagery use. International Review of Sport and Exercise Psychology, 1(1), 31-44.‏

6. Toth, A. J., McNeill, E., Hayes, K., Moran, A. P., & Campbell, M. (2020). Does mental practice still enhance performance? A 24 Year follow-up and meta-analytic replication and extension. Psychology of Sport and Exercise, 101672.‏

7. McNeill, E., Ramsbottom, N., Toth, A. J., & Campbell, M. J. (2020). Kinaesthetic imagery ability moderates the effect of an AO+ MI intervention on golf putt performance: A pilot study. Psychology of Sport and Exercise, 46, 101610.

‍