מדע השינה התפתח מאוד ב-20 השנים האחרונות ואנחנו יודעים היום הרבה דברים על שינה שלא ידענו פעם.

עם זאת, עדיין יש הרבה מידע לא מדויק שמופץ ברשת, במדיה החברתית או מפה לאוזן, וחלק ממנו חוזר על עצמו כל כך הרבה פעמים, שהוא ממש נהפך למיתוס.

ב-2019, ארגון השינה הלאומי (NSF) בארה"ב אסף פאנל של מומחים כדי לדון מהם המיתוסים המובילים והבעייתיים ביותר בנושא שינה.

‍

מיתוס 1 – הגוף מתרגל לכמות קטנה יותר של שינה.

חוסר בשינה גובה מחיר מהגוף לטווח קצר וגם לטווח ארוך. הגוף והמוח לא מתרגלים לחוסר בשינה. אחרי מספר ימים של שינה לא מספיקה, נתחיל להרגיש ישנוניים יותר במהלך היום. אולי הישנוניות תתייצב אחרי מספר שבועות או חודשים, אבל אין זה אומר שהגוף פועל במלוא כוחו או שהוא הסתגל לחוסר בשינה.

חוסר עקבי בשינה משפיע על קבלת החלטות, זיכרון, פוקוס ויצירתיות. עם הזמן, החוסר בשינה ישפיע גם על מגוון היבטים בריאותיים כולל חילוף חומרים, מערכת הדם והריאות, מערכת החיסון, ייצור הורמונים והבריאות הנפשית.

זה נראה שאנחנו מתרגלים לחוסר מסוים בשינה, אך למעשה הגוף צובר בעיות בריאות משום שאינו מקבל את המנוחה לה הוא זקוק.

‍

מיתוס 2 – מה שחשוב זה כמה ישנים.

חשוב לישון כמות שעות מסוימת, בממוצע, אבל זה לא הדבר היחיד. איכות השינה חשובה אף היא, והיא קשורה מאוד להמשכיות בשינה ולהימנעות מהפרעות בשינה.

שינה שנקטעת מספר פעמים לא מצליחה להשלים את מעגל השינה וכך נוצר מצב בו אנחנו נמצאים פחות זמן בשלבי השינה שעוזרים לגוף להתאושש. לשם כך, מומלץ לישון מספיק שעות, על מנת שהשינה תכלול שינה איכותית ונטולת הפרעות.

מיתוס 3 – זה לא משנה מתי ישנים כל עוד ישנים מספיק שעות.

מחקרים הראו שתזמון השינה משנה, וכדאי לישון כמה שיותר בשעות החשיכה. שינה בשעות הלילה עוזרת לסדר את השעון הטבעי של הגוף (circadian rhythm) ביחס לסביבתו. התזמון הזה חשוב לאיכות השינה ומשפיע על הבריאות המנטלית, על תפקוד מערכת לב-ריאה ועל היבטים אחרים של הבריאות.

‍

מיתוס 4 – יותר שינה זה תמיד יותר טוב.

אמנם רוב הדיונים סביב השינה מתרכזים בכמות לא מספקת, אך ישנן גם בעיות שמתעוררות כשישנים יותר מדי. אנשים במצבים מסוימים, כמו התאוששות ממחלה, עשויים להזדקק למנת שינה נוספת אבל באופן כללי, כמות שינה מוגברת עלולה להעיד על בעיות בריאות חבויות.

‍

מיתוס 5 – מתבגרים לא ישנים מספיק רק כי הם בוחרים להישאר ערים עד מאוחר

כמות משמעותית של מתבגרים, כולל 72% מתלמידי התיכון בארה"ב (לפי ה-CDC) מקבלים פחות מכמות שעות השינה המומלצת עבורם. במקרים רבים זה כי הם נשארים מאוחר יותר אל תוך הלילה.

עם זאת, הנטייה הזו אינה לגמרי עניין של בחירה. למעשה, זו השתקפות של שינויים ביולוגיים שמתחילים סביב גיל ההתבגרות ודוחפים את השעון הטבעי שעתיים לאחור. כמובן, בחירות אישיות להשלים מטלות בית ספריות, עבודה, אירועים חברתיים וגם סמארטפון או טלוויזיה משפיעים על דחיית שעת השינה.

עקב השינוי הטבעי שמתרחש, ארגוני רופאים שונים ניסו לקדם דחיית תחילת יום הלימודים כדי לתת למתבגרים יותר זמן שינה לו הם זקוקים.

‍

בונוס: מיתוס 6 – אם לא יכולים להירדם, הכי טוב להישאר במיטה עד שנרדמים.

מומחים לשינה ממליצים לקום מהמיטה אם לא מצליחים להירדם תוך 20 דקות. במקום להתהפך במיטה, עדיף לקום, לעשות משהו מרגיע בסביבה שקטה (בלי להשתמש במכשירים אלקטרוניים כלשהם) ואז לחזור למיטה.

הסיבה שזו ההמלצה של המומחים היא שחשוב לקשר בין המיטה לבין שינה. הישארות במיטה בלי יכולת להירדם יוצרת הקשר הפוך ומחברת בין המיטה לבין תחושת תסכול.

‍

מתורגם מתוך האתר של sleep foundation

‍