בפברואר 2020 התחלתי. לא ידעתי אם אסיים, או מתי, ואיך זה יקרה ומה אצטרך. ועכשיו זה קרה.
בתאריך 10.2.2020 התחלתי להרכיב פאזל של 1000 חלקים.
מאז עברו הרבה מים בנהר החיים, כולל מגיפה עולמית.
הפאזל קיבל דחיפה רצינית קדימה בתחילת המגיפה, כשהיינו תקועים בבית.
הזמן, כמובן, עושה את שלו והפאזל נשכח בצד הדירה, מעלה אבק ודוהה בשמש במשך שני קיצים.
לאחרונה ג'ני ניקתה את הפאזל והביאה אותו חזרה למרכז הבית. זה קרה לפני כיפור:
בכיפור ישנתי, קראתי ספר והרכבתי פאזל.
הזמן טס כשעסוקים, והצלחתי להוסיף מעט:
עוד מעט זמן עבר, ובכל רגע פנוי הוספנו חתיכה פה ושם.
אתמול החלטנו שאנחנו מתקדמים.
הצבעים כבר לא היו פקטור. היו רק שחור ושחור כהה.
בהדרגה למדנו להתמצא גם באפלה הקודרת.
צורה אחר צורה מצאנו:
חדי העין יבחינו שנותרה חתיכה שלא מצאה את מקומה.
זה לא כי התלבטנו...
זה כי היא אבדה במהלך השנה וחצי בה נדד הפאזל מחדר לחדר.
אבל,
לא וויתרנו.
אחרי ניקיון קצר של המרפסת הקטנה מצאנו את החתיכה!
ואחרי שנה ושמונה חודשים כמעט, אפשר לומר בקול רם:
סיימתי פאזל של 1000 חלקים!
