איך שניים מהטובים בעולם בתחומם בוחנים אם מישהו חדש מתאים להצטרף אליהם לארגון? האם אתם כאלה?
בזמן הקומביין - אירוע גדול בו בודקים את המועמדים לבחירה בדראפט ה-NFL - ביל בליצ'יק, המאמן הגדול בתולדות הליגה מקיים מבחן מעניין.
הוא מזמין את השחקן למלון של הקבוצה, השחקן נכנס לחדר, בליצ'יק אומר לו שלום, מכבה את האור ומפעיל קטע וידאו של השחקן.
הקטע הכי גרוע שלו מהעונה שחלפה.
ואז הוא פונה לשחקן ושואל אותו: "מה קרה כאן?"
בליצ'יק לא מעוניין מה קרה על המגרש, כמובן.
הוא רק מעוניין בתגובה של השחקן.
איך הוא מגיב למצב הזה? איך הוא מתמודד עם כישלון?
האם הוא לוקח אחריות? האם הוא מספק תירוצים ומאשים מישהו אחר?
אחד השחקנים פעם התחיל להתלונן על המאמן שלו ובליצ'יק הדליק את האור וסיים את הראיון.
עוד אחת שמקיימת מבחן כזה היא מורה בבלט הבולשוי, אחד החשובים והמפורסמים בעולם.
בבולשוי 70 רקדנים ורקדניות מובילים.
כ-150 רקדנים משלימים.
פחות מקומות מאשר ב-NBA או ב-NFL.
המורה הזאת הייתה מלמדת את הנבחנים תרגיל חדש ומוזר שהם לא ביצעו אף פעם.
היא לא הייתה מעוניינת בהצלחת הביצוע.
היא רצתה לדעת איך הם התייחסו לתהליך. אם האתגר עניין אותם. אם המאבק שיתק אותם או הסעיר אותם.
