מחקר שסקר מעל 6000 ספורטאים מצא הבדלים ברורים בין אלה שהגיעו לרמה עולמית לבין אלו שלא.
מה הופך ילדים לספורטאים ברמה בינלאומית?
מחקר שסקר יותר מ-6000 ספורטאים מסיק:
אלה שהגיעו לרמה עולמית:
1. התעסקו יותר במגוון סוגי ספורט
2. התחילו את הספורט העיקרי שלהם מאוחר יותר
3. צברו פחות שעות אימון מאורגן
4. בהתחלה התקדמו לאט יותר
אלה שנשארו ילד-פלא ולא התקדמו לרמה עולמית:
1. התחילו את הספורט העיקרי שלהם מוקדם יותר
2. התמחו, כלומר התאמנו הרבה יותר בענף ספורט אחד
3. התקדמו בהתחלה מהר יותר
ממצאים דומים התגלו גם עבור מוזיקאים וגם עבור זוכי פרס נובל.
אז אם אתם הורים, מה כדאי לעשות?
1. לא להתלהב יותר מדי מהצלחה מוקדמת.
היא גם לא אומרת שום דבר לגבי העתיד וגם משנה את התפיסה של הילד/ה שלכם.
2. לנצל את הזמנים של הקושי.
בשביל מה? בשביל לפתח אופי של ספורטאי/ת שמתמיד/ה, של אהבת המשחק ללא קשר להצלחה רגעית. זה נורמלי שיהיו קשיים. הם יגיעו מתישהו, אז עדיף מוקדם, כשעוד ההורים שם כדי לעזור.
3. לתת להם להשתתף לפחות בשני סוגי ספורט שונים, לפחות עד גיל 14.
לא, זה לא ימנע מהם ליהנות. כן, זה כן יגדיל את הסיכוי שהם ייצאו ספורטאים ברמה גבוהה.
4. לא לדאוג אם הם מתקדמים לאט.
הם לא צריכים להגיע לשיא שלהם בגיל 14. הם יגיעו לשיא שלהם בגיל 26-28. גם אם הם יתחילו בגיל 14, עד גיל 26 יש מספיק זמן כדי להתמחות.
5. אל תהפכו את נושא הגודל הפיזי לעניין.
יש מספיק דוגמאות לספורטאים ברמה גבוהה שהיו נמוכים או רזים בגיל ילדות. בגילאים האלה חשובה ההנאה וחשובה יכולת הלמידה. כל השאר מגיע לאחר מכן.
6. להירגע.
ברצינות. זה ממש יעזור להם.
עוד על נושא הגיוון:
חלק א של הסקירה שכתבתי - רקע לתופעה.
חלק ב של הסקירה שכתבתי - מה אומר המחקר?
מאמני יכולת גופנית בארץ מביעים דעתם על גיוון.
הספר RANGE שכתב דיוויד אפשטיין בנושא.
על הוויכוח המתעורר בין 10,000 שעות לבין הכדאיות שבגיוון.