לפעמים אנחנו חושבים שאנחנו עושים מספיק כדי לזכות בפרס או לקבל הזדמנות, כי אנחנו מתאמצים יחסית הרבה ביחס לעצמנו. ואז אנחנו מתאכזבים. למה? כי יש מישהו שעושה יותר.
בענפים שבהם מתחרים מול השעון, כמו שחיה וריצה, ברור לכולם מה שיא העולם ומה תוצאה שתכניס אותך לאולימפיאדה. יש קריטריון. יש סטנדרט.
גם בענפים בהם מי שזורק יותר רחוק או קופץ יותר גבוה מנצח, יודעים מה תוצאה טובה ומה תוצאה בינונית ביחס לשנה הנוכחית וביחס לכל הזמנים.
חשוב לזכור:
אין סטנדרט גבוה וסטנדרט נמוך.
יש רק סטנדרט אחד.
אם את רצה 1:12:04 שעות, את לא עומדת בסטנדרט – הסטנדרט הוא 59:03.
אם את זורקת 1500 פעמים לסל בשבוע את לא עומדת בסטנדרט –הסטנדרט הוא לקלוע 2000 בשבוע.
אם אתה מנצח שישה תיקולים במשחק, אתה לא עומד בסטנדרט – הסטנדרט הוא 18 תיקולים במשחק.
אם אתם משאירים את הציוד שלכם מבולגן לפני האימון אתם לא עומדים בסטנדרט – הסטנדרט הוא מגרש מסודר.
אם את מבקיעה 65% כשאת עומדת לבד באימון את לא עומדת בסטנדרט – הסטנדרט הוא להבקיע 80% כשאת לבד.
אם אתם משאירים אחריכם אולם מלוכלך אתם לא עומדים בסטנדרט – הסטנדרט הוא אולם יותר נקי משקיבלתם.
אם את מכניסה 59% מהכדורים למגרש בכל סט את לא עומדת בסטנדרט – הסטנדרט הוא 85%.
אם אתן הולכות לישון בשעה 24:00 בלילה, אתן לא עומדות בסטנדרט – הסטנדרט הוא 22:30.
אם אתה מאבד 4.9 כדורים למשחק, אתה לא עומד בסטנדרט – הסטנדרט הוא 1.5.
אם אתם מגיעים לאימון 8 דקות לפני, אתם לא עומדים בסטנדרט – הסטנדרט הוא להגיע 30 דקות לפני.
אם אתה מייצר 13 מצבים למשחק, אתה לא עומד בסטנדרט – הסטנדרט הוא 24.
יכול להיות שהשתפרת, אבל זה לא אומר שהגעת לסטנדרט.
ואם לא ברור לכם מהו, תשאלו את המאמנים או המאמנות שלכם, ואחרי שהם יגידו, תתחילו לכוון למקום היחיד שיביא אתכם למטרות שלכם.
תכוונו לסטנדרט.
