אנחנו מעריכים יתר על המידה את כמות תשומת הלב שאחרים מקדישים לנו או למעשים שלנו.
זה גורם לנו לחשוב יותר מדי על המראה שלנו או על העשייה היומיומית שלנו, ואנחנו מתנהלים בחשש או בפחד ממה שיגידו עלינו.
ספורטאית בתוך משחק עלולה להחטיא זריקה נוחה לסל או בעיטה מקרוב לשער.
ההחטאה מסמרת שיער, אבל המשחק נמשך וכולם, חוץ מהספורטאית, עברו הלאה.
הם מנסים לנצח את המשחק והספורטאית חושבת שהזרקור מההחטאה ההיא עדיין עליה.
היא משחקת בחשש, נמנעת מלבצע פעולות שיגררו תגובה שלילית, ולא ממצה את הזמן שלה על המגרש.
כדאי לזכור ולהזכיר לעצמנו שהחיים של רוב האנשים קשים ומורכבים מספיק גם בלי להתעסק בנו.
אנחנו לא מרכז העולם שלהם.
הם מרכז העולם של עצמם. ההבנה שלא כל כך אכפת לאחרים מאיתנו היא משחררת.
