שחיקה בספורט / ירון בריל

מהי שחיקה, איך מודדים אותה ומה עשוי לעזור לספורטאים להתמודד איתה?

צילום:
nikko macaspac on Unsplash

פרק 17 מתוך הספר "הפסיכולוגיה של הספורט, המאמץ והביצוע" תאוריה ויישום.

נושא השחיקה (burnout) אצל ספורטאים נחקר בהרחבה במגוון קבוצות גיל, סוגי ספורט ורמות תחרות.

הפרק עוסק במודל הרב-ממדי של שחיקה, בדרכי מדידה ובמחקרים המשלבים שחיקה, מודלים פסיכולוגיים ומרכיבי אישיות, ובוחן רעיונות למניעת שחיקה ולהתמודדות עם התפתחותה.

בעבר נטו לחשוב ששחיקה מושפעת בעיקר מסטרס שמופעל על הספורטאים לאורך זמן. כיום יודעים שגורמים רבים עלולים להשפיע עליה.

ההגדרה הורחבה בהמשך ל"תסמונת פסיכופיזיולוגית המתאפיינת בתשישות גופנית ונפשית, יחס מנוכר כלפי אחרים, תחושה שאחרים מתייחסים בניכור, ירידה ביכולת ובביצועים הספורטיביים, איבוד משמעות בהקשר של הספורט, פיחות בתחושת הערך העצמי ובערך הספורט ובלבול ביחס לתפקיד ולזהות כספורטאי."

רוב החוקרים היום משתמשים בהגדרה המדויקת יותר של ראדק, שהגדיר שחיקה על פי שלושה מימדים רלוונטיים: תשישות גופנית ורגשית, תחושת הפחתה ביכולת הביצוע בספורט ופיחות בתפיסת ערך הספורט. בכל הנוגע לתחושת הפיחות ביכולת, גם נתונים אובייקטיביים לא משפיעים לטובה על הספורטאי/ת.

חשוב לומר שלא כל עייפות פיזית או מצב רגשי שנתפס כשלילי הוא מאפיין של שחיקה או גורם שלה.

לפעמים מפסידים ומרגישים רע, לפעמים תקופת שינה לא טובה או תזונה לא מתאימה עלולות לגרום לתחושות עייפות קיצונית או לפגיעה בביצועים.

דווקא תחושת פגיעה בערך הספורט היא המאפיין הבולט יותר בהקשר לשחיקה.

יש להבדיל בין שחיקה, בין אימון יתר ובין נשירה.

למרות המימד המשותף של התשישות הגופנית, ספורטאית באימון יתר עשויה לשמור על מוטיבציה גבוהה ולהמשיך לאהוב את הספורט.

נשירה עלולה להתרחש לא רק בגלל שחיקה, אלא גם משום גיוס לצבא, לימודים, עבודה, צרכים משפחתיים ועוד.

עד סוף שנות ה-90 של המאה הקודמת לא היו כלים למדידת שחיקה אצל ספורטאים.

הכלי הנפוץ והמקובל ביותר עד היום הוא שאלון השחיקה (ABQ) שמורכב מחמישה עשר פריטים, 5 לכל מאפיין.

תאוריית ההכוונה העצמית עוסקת בשלושה סוגי מוטיבציה והשפעתם על האישיות.

ספורטאים המציגים מוטיבציה פנימית הם בסיכון נמוך יותר לחוות שחיקה לעומת ספורטאים בעלי מוטיבציה חיצונית.

לעומת זאת, אם פרסים חיצוניים מסוימים חשובים לספורטאי, הם עשויים לעכב את תחושת השחיקה למרות היותם חיצוניים.

פרפקציוניזם עשוי גם הוא להשפיע על תחושת שחיקה, אך גם כאן יש לקחת בחשבון את הסוג שלו.

פרפקציוניזם שנובע מסטנדרט אישי גבוה אינו קשור סטטיסטית לשחיקה של ספורטאים.

פרפקציוניזם הנובע מלחץ סביבתי עלול להוביל לתהליכי שחיקה.

דרכי ההתמודדות שעומדות לרשות הספורטאי תורמות גם הן להשפעת השחיקה על הספורטאי.

ספורטאי בעל כלים אקטיביים (כמו ויסות מאמץ, ניהול חשיבה, התייעצות ובקשת עזרה) הוא בסיכון פחות גבוה לתסמיני שחיקה.

ספורטאי בעל כלים פסיביים (כמו הכחשה, הימנעות ובריחה) חשוף יותר לשחיקה.

גיבוש הזהות שמתרחש במהלך גיל ההתבגרות תורם גם הוא לתחושת השחיקה.

ספורטאית צעירה שמשקיעה את כל זמנה בספורט עלולה לחוות שחיקה שתתלווה לתחושת "כליאה" בספורט.

כליאה היא תחושה של ירידה חדה ברצון להשתתף אך חוסר יכולת לעזוב את הספורט, משום שהוא כל חייהם, ובלעדיו, מי הם?

כאשר הספורט הוא כל עולמם של הספורטאים, הוא עלול לייצר תחושת מחנק.

ספורטאים צריכים שיעודדו אותם לבדוק תפקידים אחרים בחייהם ולפתח זהות מורכבת.

ספורטאים בעלי תשוקה הרמונית (ראו פרק 2 בנושא מוטיבציה התפתחותית) חווים פחות שחיקה מאשר ספורטאים בעלי תשוקה אובססיבית. 

שילוב של תשוקה אובססיבית עם מרכיב זהות חזק כלפי הספורט עלולים לגרום בסיכון גבוה יותר לשחיקה.

גם תקווה ואופטימיות עשויות לתווך תהליך חיובי עבור ספורטאים ולהקטין סכנה לשחיקה.

בעזרת מדידת רמת התקווה ניתן לדעת אם הספורטאים חווים אימון יתר או שחיקה. ספורטאים שמרגישים שליטה בניסיונות שלהם לממש את מטרותיהם עשויים לחוש תקווה גדולה יותר.

למאמנ/ת תפקיד חשוב בתחושת השחיקה אצל ספורטאים.

כאשר ספורטאים מרגישים שהם מקבלים תמיכה מועטת מהסביבה הקרובה להם (מאמן, משפחה, קבוצה) או כאשר הם חווים מערכת יחסים שלילית עם המאמנ/ת שלהם הם נמצאים בסיכון גבוה יותר לחוות שחיקה.

מאמן אוטוקרטי (כזה שמונע מהספורטאים תחושת אוטונומיה, או מגביל אותה מאוד) עלול להגדיל סיכון לשחיקה.

ספורטאים שקיבלו עידוד לממש את מטרותיהם (ברמה הערכית או המקצועית) נטו לדווח על רמות שחיקה נמוכות יותר.

ספורטאים שהמוטיבציה שלהם נבעה מהצורך לציית או להימנע מתחושות בושה או אשמה היו בסיכון גבוה לחוש שחיקה.

איך מזהים שחיקה?

תשישות - פיזית וגם נפשית, וגם ציניות ומרירות.

כאשר הן מופיעות, יש לחשוד בהופעת שחיקה אחריהן.

איך ניתן להקטין סיכון לשחיקה?

כאמור:

עידוד לפיתוח זהות מורכבת שאינה רק הספורט בו עוסקים הספורטאים.

תחושת אוטונומיה ושליטה עצמית.

פיתוח מרכיבי תקווה ואופטימיות.

פיתוח תחושת סיפוק מהספורט ואהדה כלפיו תוך הבנה של היתרונות האישיים והחברתיים.

עוד פוסטים בנושא שחיקה - בלחיצה כאן.

חזרה לפוסט המרכזי המכיל קישורים לכל הפרקים - לחצו כאן.

מכירים מישהו שזה עשוי לעניין אותו? שתפו!
Coach K
ספר הכדורסל האחרון
פיל ג'קסון
פסיכולוגיה של הספורט
כל יום החלטה
צוות
פסח
כתיבה
הטיות
כל יום סרטון
פוקוס
כישלון
קבלת החלטות
פוטנציאל
שינה
אמונה
מטרה
סימני דרך
גיוון
עצמאות
קורונה
לחשוב כמו אלופים
ביצועים
כלים מנטליים
תחרותיות
משמעת
תקשורת
אחריות
מנהיגות
פציעה
יכולת גופנית
מנטור
פילוסופיה
שחקן ותיק
קושי
וודן
ביטחון
מיינדפולנס
זכוכית מגדלת
כיף
הקרבה
עונג שבת
הכנה
הרגל
מוטיבציה
שחיקה
תמיד קדימה
חוויה
הורים
סטנדרט
התמדה
גריט
למידה
הסבר
במשפט אחד
פשטות
קובי
student of the game
פודיום
רוטינה
קריירה
תירוץ
סדר עדיפויות
תרבות
פודקאסט
יצירתיות
עשייה
פירגון
הלך רוח
כישרון
אלברט איינשטיין
מיינדסט
אהבה
חינוך
שיחה
מאמץ
כשרון
מופנמים
אופי
מועדון קריאה
תכנון
דחיית סיפוקים
חסכון
דרך
זמן
תהליך
שקדנות
סבלנות
הרצאה
אסטרטגיה
הוראה
לימוד
התחלה
אנדרס אינייסטה
פפ גווארדיולה
תודה
אימון
השראה
הצלחה
מצוינות

The Pep revolution - צוות תומך ומשלים

The Pep revolution - פילוסופיה, אסטרטגיה, טקטיקה

The Pep revolution - מערכות יחסים עם השחקנים

The Pep revolution - חשיבות המעטפת

The Pep revolution - מוסר עבודה

The Pep revolution - תשוקה

The Pep revolution - למידה

The Pep revolution / Marti Perarnau

Pep The evolution - צוות תומך ומשלים

Pep The evolution - פילוסופיה, אסטרטגיה, טקטיקה

Pep The evolution - מערכות יחסים עם השחקנים

Pep The evolution - חשיבות המעטפת

Pep The evolution - מוסר עבודה

Pep The evolution - תשוקה

Pep The evolution - למידה

Pep Guardiola The evolution / Marti Perarnau

איך מתחילים?

יש לזה ערך כלכלי?

איך עושים את זה?

סיור וירטואלי בארגון מתפתח

למה אנחנו מתכוונים כשאנחנו אומרים התפתחות?

פוגשים את הארגונים

An everyone culture / Kagan, Lahey

The good psychopath’s guide to success / Dutton, McNab

שבעת ההרגלים של אנשים אפקטיביים במיוחד / סטיבן קובי

הצלחה שנבנית לנצח / פוראס, אמרי, תומפסון

איך לגדל ילדים שהם לא גזענים

איך לגדל ילדים בעלי הערכה עצמית בריאה

איך לגדל ילדים לא סקסיסטיים

איך לגדל ילדים שאומרים את האמת ולא מקללים

איך לגדל ילדים שהם לא בריונים

איך לגדל ילדים חזקים מנטלית ובעלי מוטיבציה

How to raise kids who aren’t assholes / Melinda Wenner Moyer

Coach K - מסכמים קריירה

Coach K - חוזרים לנצח

Coach K - התמוטטות

Coach K - מתחילים לנצח

Coach K - התחלה קשה בדיוק

Coach K - Army

Coach K / Ian O’Connor

חזון לעתיד - שינוי כיוון

טרי פראצ'ט על כתיבה ועל החיים

Terry Pratchett - A life with footnotes / Rob Wilkins

תרגילי אימון שכנראה לא שמעתם עליהם

עקרונות משחק

פיתוח שחקנים עדכני

מיישמים CLA בכדורסל

מדוע למידה היא לא לינארית

כוחה של תפיסה

מהי מיומנות?

להתגבר על הסטטוס קוו

Transforming basketball / Alex Sarama

The courage to teach / Parker Palmer

My turn - על כדורגל ואימון

My turn / Johan Cruyff

לאמן ביעילות במשחקים

מה זה IZOF

לוודא מוכנות לתחרות

Rafa - My story / Rafael Nadal

The little big things / Tom Peters

Quiet power / Susan cain

לחיות עם כשלונות

הערכה למערכות

למה אנחנו לא לומדים מכישלון?

כשלונות מורכבים

לעצב סביבות למידה יעילות

טעויות בסיסיות

כשלונות אינטליגנטיים

Right kind of wrong / Amy Edmondson

למקסם למידה של הספורטאים

Blood on the horns 3

Blood on the horns 2

Blood on the horns / Roland Lazenby

Teambuilding / Rinus Michels

פתחו יכולות גופניות ומיומנות

Chop wood carry water / Joushua Medcalf

The tyranny of talent / Joe Baker

מנהיגות טרנספורמטיבית

בנו אמון וצרו לכידות

אנסון דוראנס פורש מאימון

The man watching - מה שחשוב

הציבו מטרות והגדירו תוצאות

The man watching - אופי של מאמן

חברו ערכים לפילוסופיית האימון

The man watching - תמיד קדימה

The man watching - סדר עדיפויות וגיוס

הצטרפות לקבוצת הווטסאפ

The man watching - למידה ומנהיגות

The man watching - אימונים

הגדירו תכלית וערכים מרכזיים

Coaching better every season

The man watching - נצחונות

The man watching - התחלה

The man watching / Tim Crothers

על נוכחות ושיעורי בית

שינה אופטימלית היא יתרון תחרותי

The last enforcer / Charles Oakley

Deep work / שעמום ומדיה חברתית

אפקט איינסטלונג

Deep work / תכלס

אולי יעניינו אותך גם הפוסטים האלו...

בחזרה לעמוד הבלוג