רציתי לבדוק אם אפשר להפוך משהו שלא עשיתי אף פעם (לכתוב כל יום) להרגל בעזרת הפיכתו לרוטינה. ספוילר: זה הצליח. מחשבות בנושא בפנים:
לפני 56 ימים הצבתי לעצמי אתגר - לכתוב כל יום משהו אחר שקשור לרוטינה, ועל הדרך להפוך את הכתיבה היומיומית לרוטינה.
הנה קטעים מרכזיים מהקטע המקורי, והמחשבות שלי עליהם בטקסט מודגש.
יש שמעדיפים לקום בבוקר (זה אני) ואחרים מעדיפים בצהריים, יש שמסתגרים בחדרם כל שעות העבודה ויש שהסתובבות ברחוב נותנת להם כוח לחשוב (היו ימים שהייתי צריך להרהר כל היום עד שמצאתי משהו שעשוי לעניין).
בתקופה בין סוכות לבין חנוכה יש לספורטאים ולמאמנים רצף משמעותי מאוד של אימונים ומפגשים, אין "חגים" שיפריעו ויעזרו לתרץ חוסר בהתקדמות או דחיית מטרות, וזה זמן משמעותי ליישם הרגלים ורוטינות כדי למצות את פוטנציאל ההתקדמות. (אני מודה שלא דמיינתי לעצמי כמה זה נכון - לקום בבוקר אחרי שלושה-ארבעה שבועות ולהרגיש שלכתוב משהו הפך לחלק ממני)
מהי רוטינה?
סדר פעולות בסיסי של משימות או מטלות שיש לבצע כל יום או במרווחים קבועים במהלך השבוע, החודש, או השנה.
(שמתי תזכורת ביומן גוגל כל יום לשעה 7:00 בבוקר לכתוב, והתזכורת נשארה בנייד עד שכתבתי)
מהו הרגל?
רוטינה של התנהגות שבדרך כלל מבוצעת באופן תת מודע.
(הכתיבה לא נשארה בתת-מודע, אבל אין ספק שהפכה למשהו שאני מרגיש שאני צריך לעשות גם כשהתזכורת לא היתה מול העיניים)
רוטינות והרגלים יכולים לעזור לנו להפחית את כמות המחשבה במהלך היום - וככה לבצע בצורה אוטומטית, מה שיהפוך את הביצוע לאיכותי יותר.
(בעבר, לפני שהפכתי את הכתיבה היומיומית לרוטינה, לא הצלחתי לחשוב על כתיבה כל יום. אחרי מספר שבועות של כתיבה בעקבות תזכורת, הפסקתי לחשוב והמחסום הזה אכן השתחרר)
בתחילת דרכי עם האתר הצבתי לעצמי אתגר לכתוב פעמיים בשבוע עבור האתר, ובדרך לפרסם במדיה החברתית על שלל סוגיה עוד 3-4 פעמים בשבוע. עמדתי בזה ועכשיו זמן לנסות משהו חדש.
האתגר הקרוב שלי, מעכשיו ועד חנוכה:
לפרסם כל יום הרגל או רוטינה, מדי פעם של יוצרים ואמנים, מדי פעם של סופרים, מדי פעם של ספורטאים.
כמה זמן אצליח להתמיד בכך?
הצלחתי להתמיד 55 ימים ברצף, מסוכות ועד חנוכה. כל יום היה אור קטן, וביחד נדלק אצלי אור איתן.
לפוסט עם הקישורים לכל הפוסטים של כל יום רוטינה תנו לחיצה כאן.
