בשבועות הקודמים לירן שפירא כתב על שיטות אימון תומכות למידה ועל דרכים להשפיע על המוטיבציה של הספורטאים. השבוע הוא מתמקד בבסיס של הלמידה המוטורית מנקודת המבט של הספורטאי: מחזור התפיסה והפעולה (PERCEPTION-ACTION CYCLE).
מה קורה קודם ומה הקשר ביניהם? האם תפיסה דרך החושים מובילה לפעולה? או שפעולה מובילה לתפיסה של הסביבה שלנו? נראה כמה מהתאוריות המובילות בתחום:
השימוש במושג "תפיסה ופעולה" בתחום תאוריות התפיסה מדגיש את ההבנה שהמטרה העיקרית של תפיסת הסביבה היא לכוון פעולות. כשחוקרים את מערכות הפעולה שלנו מבינים שאנחנו תלויים באופן קריטי בתפיסה שלנו דרך החושים. הגישות המסורתיות של עיבוד-מידע (information-processing) נטו להפריד בין השלב של התפיסה לשלב בחירת הפעולה. לעומת זאת, חלק מהתיאוריות המוצגות בהמשך מחשיבות את הפעולה כסוג של תפיסה בפני עצמה, כמשפיעה על התפיסה, או כחלק בלתי נפרד מתהליך התפיסה של הסביבה.
מודל שתי המערכות
למרות החוויה הסובייקטיבית של ראייה מאוחדת, ישנו גוף מחקר הרומז לכך שמידע ויזואלי לצורך תפיסה ופעולה מעובד דרך שני מסלולים שונים במוח. ישנה הפרדה קלאסית בין עיבוד ויזואלי של 'מה' רואים לעומת 'איפה' רואים את העצם במרחב. במודל "שתי המערכות" ההפרדה היא לפי מטרות התפיסה החזותית:
הבנה של 'מה' קורה
שליטה ב'איך' פועלים
כלומר שתי מערכות שעובדות במקביל ומשלימות אחת את השנייה.
המודל המשולב
בנוסף לראיות לכך שקיימות מערכות ראייה נפרדות, ישנן ראיות לכך שיש שילוב בין המערכות באמצעות זיווג תפיסה ופעולה (PERCEPTION-ACTION COUPLING). פוקוס עיקרי במחקר בנושא כיוונון תפיסה ופעולה בודק את היכולת לסגל את את הפעולות שלנו למצבים משתנים. במודל המשולב כל החושים יחד יוצרים תמונה של המתרחש, שמשתקפת כלפי חוץ בפעולת תגובה. כלומר כל פעולה היא השתקפות של התמונה המשולבת המתקבלת ממערכות התפיסה.
המודל המתגלם (EMBODIED)
תאוריות של קוגניציה מתגלמת (EMBODIED COGNITION) מציעות את ההשערה שקוגניציה מושתת במצבים גופניים, סימולציות של פעולות, ומערכות החושים.
תאוריית הקידוד המשותף (COMMON CODING) אומרת שהמערכת שמייצגת את הסביבה במוח משותפת למערכת הפעולה ומערכות התפיסה החושית.
לפי התאוריה הזאת, המערכות משותפות כיוון שפעולות מקודדות בהתאמה למידע הנתפס מהסביבה. פעולות מבוצעות בהקשר (CONTEXT) של מטרות המשפיעות על הסביבה, ומתלוות על ידי משוב תואם מהסביבה על השפעתן. לפיכך, לא רק המידע מהסביבה משפיע על הפעולות, אלא גם המצב הגופני של הפועל (הספורטאי) משפיע על תפיסת הסביבה. מצב עייפות, מתח פסיכולוגי, וכוונות הספורטאי משפיעות על איזה מידע הוא קולט מהסביבה ואיך הוא מפרש אותו.
המודל האקולוגי (ECOLOGICAL)
מכל המודלים בתחום חקר התפיסה, המודל האקולוגי הינו הכי מזוהה עם המושג "תפיסה-פעולה" (PERCEPTION-ACTION). המודל שפיתח החוקר גיבסון (J.J. GIBSON) דומה למודלים האחרים כאן בכך שהוא מדגיש את חשיבות השילוב בין תפיסה ופעולה.
המודל האקולוגי מגדיר תפיסה כאיסוף או שאיבה של "קבועים" (INVARIANTS) מתוך הסביבה, כלומר מאפיינים ועצמים שאינם משתנים גם כאשר הסביבה משתנה. תפיסה, כפעילות של איסוף מידע, דורשת תנועה ואינטראקציה של הספורטאי עם הסביבה.
גיבסון הציע את המושג זרימה אופטית (OPTICAL FLOW) כדרך לתאר את זרם המידע מהסביבה אל הספורטאי.
לפי גיבסון, הספורטאי קולט את הסביבה בצורת "התאפשרויות" (AFFORDANCES) - אשר הוא הגדיר כאפשרויות פעולה (OPPORTUNITIES FOR ACTION) אשר הסביבה מזמינה.
ההתאפשרויות נשענות על מידע ויזואלי המתקבל מהסביבה יחד עם המגבלות האישיות של הספורטאי (גובה, יכולות גופניות, ניסיון). כלומר, היכולות האישיות של הספורטאי משפיעות על האפשרויות שהוא קולט מהסביבה שלו.
לסיכום, למרות שכל המודלים כאן מסכימים שיש קשר הדוק בין תפיסה לפעולה, הקשר המדויק ביניהם אינו מוסכם על כולם.
מה שכן ברור מהסקירה של המודלים השונים הוא שאין קו פשוט וברור המפריד בין תפיסה ופעולה, ושניהם משפיעים אחד על השני באופן אינטראקטיבי.
“אנו מוכרחים לתפוס כדי לפעול, אך גם מוכרחים לפעול כדי לתפוס"
“We must perceive in order to move, but we must also move in order to perceive”
JJ Gibson 1979
עוד על הנושא מתוך הספר של Rob Gray בלחיצה כאן.
מקורות:
Creem-Regehr, S. H., & Kunz, B. R. (2010). Perception and action. Wiley Interdisciplinary Reviews: Cognitive Science, 1(6), 800–810. https://doi.org/10.1002/wcs.82