החיים לא קצרים מדי. אנחנו פשוט מבזבזים את הזמן של עצמנו. איך לנצל אותו ואיך לשמור על שלווה?
On the shortness of life / Seneca
החיים לא קצרים מדי. אנחנו פשוט מבזבזים את הזמן של עצמנו.
כפי שעושר גדול של כסף יכול להיות מבוזבז על ידי אדם שלא משקיע בכך תשומת לב, כך כמות צנועה של כסף יכולה להספיק לכל צרכי החיים ולגדול עוד בעזרת אדם שיודע כיצד להשתמש בה.
כך גם עם זמן.
ואנשים שיודעים להיות חסכניים עם הכסף שלהם מבזבזים דווקא את הדבר היחיד שהם צריכים לשמור עליו מכל משמר - את הזמן שלהם.
אינכם מתביישים לשמור עבור עצמכם את השאריות של החיים שלכם ולנצל את התבונה שצברתם רק ברגעים שבהם כמעט אי אפשר לפעול בהם?
אדם שהוא אדון לעצמו ולא כפוף לאחרים הוא אדם שיכול להחליט מה לעשות עם הזמן שעומד לרשותו.
מי יהיה השליט של אדם שהגורל לא יכול לשלוט בו?
כולנו מבזבזים את חיינו כשאנחנו מצפים לעתיד ועייפים מן ההווה, אבל אדם שמקדיש את כל זמנו לצרכים שלו, שמארגן כל יום כאילו היה האחרון שלו, אינו מצפה ליום הבא ולא פוחד ממנו.
הגורל יכול לעשות מה שברצונו. הוא כבר חי את חייו כפי שהוא רוצה.
אנשים מאבדים את היום כאשר הם מחכים ללילה, ומאבדים את הלילה בעודם חוששים מעלות השחר.
בני אדם מבזבזים את הזמן שלהם, אבל אותם בני אדם, אם יחלו במחלה סופנית, יתנו הכול כדי לחיות עוד כמה חודשים, עוד כמה שנים.
הם יתפללו לרופאים שלהם, יהיו מוכנים להשקיע כל כמות כסף... ובאיזו תשומת לב וזהירות הם יחיו את החודשים או השנים שנשארו להם.
אז למה לא להתחיל עכשיו?
לדחות דברים הוא הבזבוז הגדול ביותר של החיים.
למה לדחות את היום בשביל התקווה של העתיד?
אנחנו נותנים את השליטה לגורל ומפסידים שליטה בדברים שאנחנו יכולים לשלוט בהם.
האנשים המוטרדים שמים לב לחיים של עצמם רק כשהם נגמרים.
On tranquility of mind / Seneca
ישנם אנשים שהתגברו על מחלה ארוכה וממושכת, ולפעמים עדיין סובלים מחום או מכאב, ולמרות שרוב הזמן הסימפטומים כבר לא קיימים, הם עדיין מודאגים ובמצב רוח לא טוב.
זה לא שהגוף שלהם לא החלים, הם פשוט לא רגילים לבריאות.
גם ים שקט יכול להכיל אדוות קטנות של מים, בעיקר כאשר הסופה בדיוק נגמרה.
מה שצריך עבור אנשים כאלה זה לא תרופה חזקה נוספת. זה לסמוך ולהיות בטוחים שהם בריאים.
אחת התרופות שעשויות לעזור לאנשים כאלה היא לשרת אנשים אחרים.
לא לשרת במובן של הגשת מזון או משקה, לעבוד בגינה או לחרוש בשדה.
לשרת במובן של לעזור, לחנך, ללמד, להוביל ולהנהיג צעירים.
לעזור להם להבין לא לרדוף אחרי כסף או דרגה.
ללמד אותם כיצד ראוי לחיות את החיים הללו.
אנחנו מחפשים כיצד המוח עצמו יכול להישאר שלו ויציב.
רוב בני האדם בורחים מעצמם ואינם יכולים להישאר שקטים ולכן גם כל שינוי או עיכוב, כישלון או נפילה מפריעים להם.
הם גם לא מצליחים לברוח, כי מי יכול לברוח מעצמו?
אין מצב שהוא כל כך קשה שמוח יציב ושלו לא יכול להתמודד איתו ולמצוא בו נחמה.
האדם החכם לא דואג משום שהוא בעל ביטחון עצמי ביכולתו לעמוד מול הגורל ללא היסוס ולבחור עבור עצמו את דרך ההתמודדות שלו.
אנחנו חווים קושי בגלל סיבות שונות:
כאשר אנחנו לא אמיתיים עד הסוף עם עצמנו, ואנחנו חווים ייסורים כשאנחנו חושבים שכל פעם שמישהו מסתכל עלינו הוא שופט אותנו.
כאשר אנחנו בוחרים להעמיד פנים. עדיף שיזלזלו בי כאשר אני עצמי, בכל פשטותי, מאשר לסבול את הסבל הפנימי שכרוך בהעמדת פנים תמידית.
כאשר אנחנו לא מאפשרים לעצמנו מנוחה. מאמץ תמידי לא מאפשר שלווה עבור המוח.
כפי שאדמה שכל הזמן מלאה בתבואה לא יכולה להישאר פוריה לנצח, כך גם המוח שלנו. הוא זקוק למנוחה ולרגיעה על מנת לחזור לשלוותו.
וכאשר אוזל הזמן לאדם החכם, הוא מודה לגורל על הזמן שניתן לו, ומחזיר אל הטבע את גופו עליו שמר ככל יכולתו, ואת נשמתו ורוחו במצב טוב יותר ממה שקיבל אותם.
