עוד על יריבות - והפעם מהזווית של האויב.
תוך פחות משתי שניות הצליח הזקן להביס את אנדר וויגין לחלוטין.
"בסדר," נאנק אנדר. "ניצחת."
"ממתי אתה צריך להגיד לאויב שלך מתי הוא ניצח?"
אנדר נותר דומם.
"הפתעתי אותך פעם אחת, למה לא הרסת אותי מיד? טיפשי. לא למדת כלום. --אף פעם לא היה לך מורה."
-"היו לי יותר מדי מורים, איך אני אמור לדעת שאתה תהיה-"
-"אויב, אנדר וויגין. אני האויב שלך, האויב הראשון שהיה פיקח ממך. אין מורה אחר חוץ מהאויב. רק האויב יכול לומר לך מה האויב עומד לעשות. רק האויב מראה לך את נקודות התורפה שלך. אני האויב שלך מעכשיו. מעכשיו, אני המורה שלך."
...
-"לא ניסיתי להתחמק מדבר"
-"אבל אתה תנסה, אנדר. כיוון שאני הולך לטחון אותך לאבק, אם אוכל. אני אפגע בך בכל דרך שאוכל להמציא, ולא יהיו בי רחמים, כיוון שביום בו תעמוד מול הבאגים, הם יחשבו על דברים שאפילו אני לא אוכל לחשוב עליהם."