מה חשיבות תרגילים להפחתת סיכון לפציעה ("חיזוקים"), מה הדגשים בהם, וכמה פעמים בשבוע מומלץ לשבץ אותם?
אלחנן ביטן:
יש בהחלט מקום לתוכנית קבוצתית להפחתת פציעות. להבנתי, רצוי שהיא תתבצע בחדר הכושר ופחות על המגרש עם עזרים כאלה ואחרים ובטח שלא עם משטחים לא יציבים.
אני אהיה קצת בוטה ואגיד שאין דבר שיוצר תדמית שלילית לכל נושא עבודת הכח מאשר המושג שהוטמע בשנים האחרונות בשם "חיזוקים", ואסביר: עבודה כנגד משקל גוף / גומיות / משקולות קלות מקדשת את קו המחשבה הנפוץ כל כך: "העיקר שעושים".
אבל, לי בתור מאמן בנייה גופנית לא חשוב שהשחקנים "רק יעשו". אני לא פה כדי להיות המפעיל שלהם. אני נמצא כדי לעזור להם להשתפר ולנצל את הזמן הקצוב שיש להם כדי לטפל בגוף שלהם באמת. אם מישהו חושב שסקוואט כנגד משקל גוף או אפילו מכרע כנגד משקולת של 5 קילו תשפר או תחזק ספורטאי שהגובה שלו מעל 1.95 ושוקל מעל 100 קילו ומפעיל על שרירי הרגליים שלו כוחות בנחיתה מניתור של 50 ס"מ לפחות 20 פעם באימון אז או שהוא נאיבי או שהוא...
אסייג ואומר שאם ספורטאי מרגיש שמבחינה מנטלית זה מסייע לו להכנס לאימון אני כמובן לא אתנגד. אבל בתור שיטה אני לא חושב שהמושג הזה תורם באמת.
ירון גנקין:
לא חושב שיש באמת תרגילים להפחתת פציעות. בסופו של דבר החיזוקים ניתנים כדי למנוע פציעות חוזרות. עבודת כוח ואימון נכון הם המפתח כנראה להקטין סיכון פציעות.
עידן חרט:
התפרצת לדלת פתוחה...
אני לא חסיד של המילה "חיזוקים". אנחנו צריכים לשאול את עצמנו האם זו סיסמה ומה זה אומר. האם אימון כוח בו עושים משקל כבד בסקוואט אינו מחזק? האם הסקוואט אינו מפחית סיכון לפציעה? בדיוק סקרתי מאמר שהראה ששחקני פוטבול עם סקוואט מקסימלי כבד יותר, נפצעו פחות. אז האם סקוואט אינו נכנס לקטגורית "חיזוקים"? או האם "חיזוקים" זה כל תרגיל שמערב גומייה / התנגדות נמוכה ומיליון חזרות? תרגיל ההמסטרינג הנורדי הראה יעילות בהפחתת פציעות המסטרינג בשחקני כדורגל. למה הוא לא נכנס לקטגוריה הזו? מהספרות שאני קורא נראה שדווקא כוח מירבי וכוח אקסצנטרי יהיו הרבה יותר מגנים מפציעה מאשר תרגילי סבולת שריר (מה שבדרך כלל מאמנים רואים כ-"חיזוקים").
ישנם תרגילים מעולם הפיזיותרפיה שמערבים שיווי משקל ופרופריוספציה, שליטה מוטורית ושליטה בזוויות המפרקים שבהחלט יש להם מקום. מכיוון שתרגילים כאלה הם בעצימות נמוכה אין בעיה לבצע אותם כל יום, ורצוי אף לפני האימון על מנת שיהוו אף סוג של אקטיבציה לפני האימון. שחקניות שלי מבצעות סט עם גומייה בזוויות שונות לחגורת הכתפיים כל יום. אין לי ספק שזה מחזק אותן באזורים האלה, אך אלו הם שרירים קטנים והגומייה מתאימה. חלק מהתנועות גם כן לקוחות מפיזיותרפיה (רוטציות למשל) ואני מתייחס לזה כתרגיל מניעתי של שרירים שאחרת לא מקבלים מספיק תשומת לב. מצד שני, אם מסתכלים על זה מבחינת מרכיבי כושר, אין לי ספק שמה שהן מפתחות זה סבולת שריר ולא כוח מירבי או מתפרץ. אני לא מכיר הוכחות שסבולת שריר זה משהו שמונע פציעה ולכן הנושא לא שחור ולבן.
רימון יבזורי:
התרגילים האלה הם חלק בלתי נפרד מעבודת הכוח והאימון התנועתי /אתלטי של הספורטאי והדגש בעבודה צריך להיות מותאם לליקויים ולבעיות של הספורטאי. בנושא הזה אני חושב שיש מחסור מאוד גדול בהבנה של מאמנים וספורטאים.
נדב לנסמן:
מה שלא שבור - לא צריך לתקן.
ברגע שספורטאי נפצע, הוא חייב להמשיך את "שיעורי הבית" שנתן לו הפיזיותרפיסט עד סוף הקריירה.
תרגילים "מתקנים" לדעתי שווים לת*ת. שחיין שיש לו X סינדרום בכתפיים, או ברכיים ש"קורסות", יכול להיות שזה נגרם כתוצאה מהענף - וזה מה שנותן לו את היתרון המכני, ואם נתקן את מה שהיה מאז ומתמיד, או שהתפתח ללא כאבים, יכול להיות שנשנה לו את הטכניקה ונגרום לו לשחות לאט יותר.
הפציעות נחלקות ל-2 מרכזיות - טראומתיות ועומס יתר.
תרגילי חיזוק לא מונעים פציעות טראומתיות, אם כבר אז מסת שריר גדולה יותר תצליח למנוע.
תרגילי "חיזוקים" יכולים רק להעמיס יותר על תקופה שעמוסה גם ככה, ולגרום לפציעה. אימון כוח בטווח הרחוק מעבה גידים ויכול לצמצם פציעות עומס יתר בגיד, מאחר ויש לו יותר "עתודה" להיקרע.
תרגילי "חיזוקים" כפי שמקובלים כיום, יכולים להיכנס לקטגוריה של תרגילי חימום, כדי להניע את הגוף בצורה יותר מתונה בהתחלה.
ג'ורדן סעדה:
תרגילי תחזוקה צריכים להתבצע בין שלוש לארבע פעמים בשבוע בעצימויות שונות. אני אמליץ לבצע לפני / אחרי אימון, תלוי בסוג האימון.
צליל שושן:
אני אישית מעדיף את המילה שימור / תחזוקה ולא מניעה. יש להם מקום לפני האימון, אחרי האימון וכיחידה נפרדת. לרוב, לפני האימון הדגש יהיה על הכנה של אזורים מועדים לפורענות (פציעות קודמות וכו'). לאחר האימון, אני מכניס לרוב תרגילים אקסצנטריים. כיחידה נוספת, תרגילים שבאמת יכולים לחזק את הספורטאי (אותי מטריף לראות ספורטאי שמשתמש באותה גומיית mini-band מגיל 15 עד 18).
זאב שיף:
תלוי בשחקן. יש שחקנים, בעיקר עם עבר עשיר בפציעות, שיצטרכו בין 5-7 יחידות כאלה שבועיות.
לשחקנים אחרים אני משבץ תרגילים מסוג זה גם בתוך אימוני הכוח, וכמובן זה משולב בתוך החימום של רוב הקבוצות.