מעט על החוויה האישית שלי באימון קבוצה עם סגל עמוק, כולל סרטון עם פירוט הרעיון מאחורי השיטה.
בנבחרת ארה"ב מחפשים לשחק 90-95 פוזשנים במשחק בין לאומי של 40 דקות. הם חושבים שהקצב הגבוה יעזור להביא לידי ביטוי את היכולת האתלטית ואת העומק של הסגל שלהם.
הספרס עשו דבר דומה בעונת 2013-14.
כשהייתי מאמן נערות ב לאומית בעמק יזרעאל בשנת 2012-13, הסגל שלנו הורכב מ-12 שחקניות (ובהמשך 14), ששנה קודם לכן זכו באליפות המדינה לילדות והגיעו לגמר הגביע, וכלל גם בנוסף 2 שחקניות נבחרת קדטיות.
סגל עמוק.
החלטתי שקצב משחק יהיה פרמטר משמעותי בעונה הזו, ושהשחקניות ישחקו בממוצע 10-30 דקות במשחק כדי לשמור על הקצב לאורך משחק, אבל גם לאורך העונה.
הקבוצה שיחקה בממוצע 109.3 פוזשנים למשחק (כולל משחקים של 134, 132), וזרקה לסל 86 פעמים בממוצע למשחק. זה נוצר בעיקר בזכות הגנה על כל המגרש כל עוד המשחק עוד לא הוכרע, דבר שהיה אפשרי רק בזכות שיתוף מספר רב של שחקניות בכל משחק.
בסרטון - פירוט חשיבות הקצב וחלק מסגנון האימון שאיפשר אותו:
הקבוצה שלחה 7 שחקניות לנבחרות ישראל השונות וגם סיימה את העונה עם דאבל (אליפות וגביע).
