זה החלק השני.

החלק הראשון בלחיצה כאן.

‍

הטניסאי לשעבר אנדרה אגאסי היה מדורג מספר 1 בעולם, החליט לעזוב, חזר לשחק וחזר להיות מספר אחת בעולם.

באוטוביוגרפיה שלך כתבת שאתה שונא טניס. למה שיחקת שנים רבות כל כך?

"בהתחלה לא היו אפשרויות אחרות. בתור ילד ידעתי שרק הצלחה תתקבל. אם לא הייתי מצליח זה היה משפיע לרעה על המשפחה שלנו. הורדתי את הראש והמשכתי. כששלחו אותי לאקדמיה בגיל 13, הדרך היחידה החוצה משם הייתה להצליח. אתה לא יודע מה עוד אפשר לעשות, ופחד הוא מוטיבציה מעולה. אחרי זה המשחק הופך להיות החיים שלך, ואתה מצליח והעולם אומר לך שאתה אמור להיות מאושר, אז אתה ממשיך לחיות על הגלגל הזה של האוגרים שמשאיר אותך לרוץ במקום. חשבתי שלהגיע להיות מספר אחת בעולם יעזור לי להרגיש שהכול הגיוני, אבל נשארתי עם הרגשה קצת ריקה והסתחררתי מטה עד שמשהו היה חייב להשתנות."

קארים עבדול ג'באר שיחק עד גיל 42 ונכון לכתיבת הפוסט הוא השחקן שקלע הכי הרבה נקודות בקריירת ה-NBA שלו. עריכה: מאז עקף אותו לברון ג'יימס.

איך המשכת לשחק כל כך הרבה זמן ולא נפלת קורבן לשחיקה?

"חשבתי לעצמי שיש לי את העבודה הכי טובה בעולם והיא לא תימשך לנצח. ידעתי שהקריירה שלי תיפסק בשלב מסוים וניסיתי להיות במיטבי לאורך כמה שיותר זמן, ונהניתי מהתחרות."

לחצו כאן כדי לקרוא מה עשתה השחיקה בגיל צעיר לשחקנית הכדורסל הכי טובה בארצות הברית, אלנה דלה דון.

גם מייקל ג'ורדן פרש וחזר, פרש וחזר. למה לשחק אחרי שאתה כבר מעבר לשיא שלך?

אהבת המשחק:

מיכאיל ברישניקוב, מרקדני הבלט המפורסמים אי פעם, למה בחרת להקים מרכז שמשלב אמנים מתחומים שונים?

"כמה שאתה רואה יותר, ככה אתה יודע ובתקווה – גם משתפר יותר. יש איזושהי תפיסה שאמנים לא צריכים "לזהם" את האינסטינקטים היצירתיים שלהם בצפייה באחרים עובדים. אני חושב שזו טעות. כל מקום שמספק קרקע משותפת לאמנים ללמוד זה מזה הוא מקום טוב."

לקריאה נוספת בנושא חשיבות הגיוון לספורטאים לחצו כאן.

מהו אפקט טמין ואיך הוא מתקשר לנושא? לחצו כאן.

מה מבדיל את המאמנים הכי טובים מהשאר?

אגאסי: "אימון זה לא מה שאתה יודע. אימון זה מה שאתה מסוגל להעביר לאחרים. כדי שהתלמיד או הספורטאי יוכלו ללמוד ממך, אתה צריך ללמוד אותם. הגדולים מכולם מקדישים המון זמן בהבנה מי השחקן. היום בו הם מפסיקים ללמוד הוא היום בו צריכים להפסיק ללמד."

אחד משחקניו לשעבר של המאמן האגדי ג'ון וודן כתב ספר בשם you haven't taught until they have learned.

לחצו כאן כדי לקרוא את הפוסט עליו.

אנדרה אגאסי, היו לך כמה קאמבקים אדירים על מגרש הטניס. מאיפה הבאת את הכוח לזה?

"מדובר ביכולת להבין שלא משנה מה התוצאה, הנקודה הכי חשובה היא הנקודה הבאה. אם אתה יכול להביא את עצמך למצב המנטלי הזה, אתה פשוט אתה. אנשים נותנים לך קרדיט על ניצחון אחרי פיגור יותר ממה שהם נותנים לך קרדיט אחרי שהבסת מישהו בקלות, אבל שני הדברים האלה דורשים אותו ארגז כלים. אחרי שאתה מביס מישהו אף אחד לא אומר לך "וואו כמה ממוקד וחזק אתה," אבל אתה בדיוק כזה.

ומוסיף ברישניקוב:

"אין גלולת קסם להתמודד עם פרפרים בבטן לפני הופעה, אבל כשהפרפרים מופיעים בבטן, המקום היחיד שיש לך ללכת אליו הוא קדימה."

תמיד קדימה.