היום נגלה מה המטרה של שחרור אחרי אימון ומה יכול לכלול שחרור של ספורטאים.
עידן חרט:
אני לא מאמין בשחרור לאחר אימון ושום מקור מדעי שקראתי לא תומך בזה, ולכן אני לא ממליץ ולא מעביר שחרורים. יש שחקנים שאוהבים לעשות מתיחות סטטיות וכאלה שאוהבים אמבטיות קרח. מבחינתי זה לא מועיל ולא מזיק.
אלחנן ביטן:
למען האמת, אני לא רואה חשיבות גדולה כל כך לעניין השחרור שאחרי אימון, זה אמנם נראה יפה ולמי שלא מבין בתחום הפיזי גם נראה "מקצועי" אבל אם האימון הסתיים ובוצעה הורדת דופק הדרגתית עד הירידה מהפרקט אז אני מאמין שזה השלב של כל שחקן להיות עם עצמו, לסכם בראש את האימון ולהתכונן להמשך היום שלו בבית.
כמובן, אם שחקן מסויים מבקש עזרה כלשהי וצריך את שירותיי אני שם בשבילו, אבל לא מאמין בצורה גורפת בשחרור קבוצתי.
יבגני בורובוי:
בסוף כל אימון 10 דקות תנועה קלה (ריצה,אופניים, קליעות), משהו שיעזור לפזר חומצת חלב ולאושש את השחקן. מי שלא מעוניין לעשות שחרור, אני לא מחייב כי זה ספציפי לכל אחד. יצא לי לעבוד עם ספורטאים ברמה הכי גבוהה שלא עשו בחיים שחרור ולא היו להם פציעות שריר שנים.
ירון גנקין:
לא רואה שיש לשחרור משמעות פיזיולוגית, עיקרו בעיניי הוא פסיכולוגי, כלומר להוריד קצב ולהבהיר לגוף שהאימון נגמר. שחרור בגדול יכלול ריצה או קליעות בקצב נמוך ומתיחות.
רימון יבזורי:
בעיקר חשוב לתחושה הסובייקטיבית של הספורטאי. שחרור יכול לשלב המון דברים בתוכו, ממתיחות וגליל על מנת להפחית נוקשות של השריר, פעילות אירובית קלה להורדת קצב הלב בצורה הדרגתית ופינוי תוצרי לוואי מהפעילות, מדיטציה קצרה ותרגול נשימות... כל ספורטאי הוא שונה ואין לדעתי משהו שנכון לכולם. כל אחד ומה שעושה לו טוב.
בכללי, אני חושב שאימון צריך להסתיים בצורה מתונה בפעילות קלה של 10 דקות ולא בשיא העצימות כמו שקורה בהרבה מקרים.
נדב לנסמן:
אין אצלי שחרור.
רוב הספורטאים לא מסיימים את היום שלהם אחרי אימון הכושר, אלא הוא נמצא בין האימונים.
אם ספורטאי בקבוצה מסיים לפני כולם, הוא נשלח לעשות מתיחות באופן עצמאי, אני אישית לא מאמין בצורך לעשות מתיחות בסוף אימון, אבל אם זה עושה לספורטאי טוב, שיעשה.
אופציה נוספת לספורטאי שסיים לפני כולם את האימון - שיעשה משהו שהוא חושב שחסר לו, הוא מקבל ממני הכוונה איך לעשות את זה, בדרך כלל בעצימות נמוכה יחסית.
ג'ורדן סעדה:
המטרה היא העברת המערכת העצבית מהמערכת הסימפתטית לפרא-סימפתטית, ניצול הזמן למתיחות קלות, עבודה על מפרק קרסול ולימוד ותרגול נשימה סרעפתית.
צליל שושן:
קודם כל, חשוב לי להדגיש ששחרור לא בהכרח צריך להתבצע מיד לאחר סיום האימון. לרוב אתה רוצה שהספורטאי יתפנה מנטאלית לכך. אני לא מכיר עובדות שמוכיחות שסוג שחרור מסוים מביא להתאוששות טובה יותר באימון שאחרי, אך למרות זאת, כן ידוע שעיסוי, הרמת רגליים ושאר מתודות פאסיביות כן יכולות לעזור.
אני אישית די נותן לספורטאים להחליט מה הם צריכים. לרוב, יחכו להם באזור גלילים, גומיות, פיטבולים וכו׳.
בנוסף, יש תמיד כמה שיצטרכו להשלים חלקים מהתכנית האינדיבידואלית שלהם (אני כן חושב שיש מקום לתרגילים שצריכים להיעשות ״בתשישות״).
