"אני שוכב על הספסל לסטים הראשונים. לפני שאני מתחיל, אני עוצם את העיניים. ונושם. אני מרגיש כל חלק בגופי. הגב שלי כנגד הבד הקריר של הספסל, כפות רגליי על הרצפה, החזה עולה ויורד. אני שם את ידיי על המוט ונותן לעצמי לחוש איך החריצים מחוספסים למגע. אני נותן לנשימה שלי להאט עד שהיא כמעט לא קיימת, ולרגע אני לא בשום מקום. אני פשוט נמצא. אני חייב לעשות את זה. כל חזרה חייבת להיות מדויקת. אני צריך להיות נוכח עבור כל חזרה מההתחלה עד הסוף, להרגיש כל שריר. אחרת, זה בזבוז אנרגיה. אין לי אנרגיה לבזבז."

עוד מהספר של אנדרה איגודאלה כאן.

עוד על מיינדפולנס כאן.