כאשר יוצאים למסע, אנחנו צריכים דלק ואנחנו צריכים מצפן.
הדלק הוא היכולת שלנו להימנע מכאב וליצור עונג.
המצפן הוא הידיעה שמה שאנחנו עושים ייקח אותנו רחוק, גם אם כרגע הוא לא גורם לנו עונג או לפעמים מתסכל אותנו.
אם מיכל הדלק ריק, אין לנו שימוש במצפן.
אם מיכל הדלק מלא אבל אין לנו מצפן, לא נוכל להגיע לאן שנרצה.
גלי הרדיו ממלאים את האוויר, אבל אנחנו לא יכולים לשמוע אותם בלי מקלט.
ככה גם עם המשמעות בחיינו - אנחנו לא יכולים לקבל אותה בתורשה מההורים או מהחברה סביבנו.
אנחנו צריכים למצוא את התדר שמתאים לנו ולקלוט מתוך מודעות עצמית לדברים שחשובים לנו.
מיקוד ברגע הנוכחי - אחד מאבני הליבה של המיינדפולנס - יעזור לנו לזהות תשוקות, תחומי עניין וערכים וכך לחוות את החיים בצורה משמעותית יותר.
האם הלוז שלי מלא באבנים גדולות או בחול וחצץ?
כאשר אנחנו כמו הר, אנחנו יציבים.
אנחנו נותנים לסערות לחלוף, לרוחות לנשוב, לשמש לזרוח ולשקוע. אנחנו נשארים זקופים, מחוברים אל השמיים ואל הקרקע בו זמנית.
כאשר אנחנו כמו עץ, אנחנו מחוברים אל הקרקע ואל השמיים, אבל אנחנו גם מפגינים גמישות.
עץ שהשורשים שלו חזקים והוא גמיש מספיק להתכופף יכול לשרוד את רוב הסערות.
כאשר אנחנו חובשים קסדת אופנוע אנחנו רואים חלק מצומצם מהסביבה שלנו.
נכון, לפעמים היא מגינה עלינו מהתרסקות, אבל אין צורך לחבוש אותה כל יום, כל היום.
כאשר נסיר את הקסדה נוכל להתבונן מסביבנו.
אם נרצה לגדל את פרח הלוטוס בתוך הבריכה הקטנה שלנו, לא נוכל לעשות זאת כאשר המים צלולים לגמרי.
כדי לגדל את פרח הלוטוס נצטרך בוץ.
ככה גם בחיים. לפעמים אין לנו מספיק "בוץ" ואז אין לנו אפשרות ללמוד ולהתקדם. במקרים אחרים, כאשר הבריכה מלאה ביותר מדי בוץ, הלוטוס לא יוכל להתקיים וחשוב לשים לב מתי זה קורה.
דמיינו כלבלב שמח רץ בשדה ירוק.
דמיינו את הכלבלב הזה שמח כשאתם חוזרים הביתה ומתחילים לשחק איתו.
בכל רגע בעולם יש גם מיליארדי אנשים שמחים, אנשים שטוב להם. המציאות היא בעלת פנים רבות.
כשאנחנו יוצאים לסופשבוע של תרגול מיינדפולנס (ריטריט) אנחנו מזיזים הצידה את החיים היומיומיים שלנו ומפנים מקום לתרגול.
ההפרדה הזו בין היומיום שלנו לזמן הריטריט יכולה לעזור במיקוד ולהגביר את תשומת הלב, כי אין דברים שיסיחו את דעתנו.
אבל, לא כל יום ריטריט.
והחיים שלנו יכולים להיות ריטריט מעולה אם נצליח להיזכר בכך שכל אחד סוחב איתו משהו, כל אחד זקוק לחמלה שלנו ולמחשבות הטובות שלנו ולתשומת הלב שלנו.
אילו עוד דימויים עולים לכם?
