מלקולם גלדוול הוא מהמחברים האהובים עליי. בקורס מעניין באתר מאסטרקלאס הוא מלמד איך הוא כותב ומה מוביל אותו.
כמו שוודאי הבנתם, אני נהנה לכתוב. זה עוזר לי ללמוד ואני מקווה שיום אחד זה גם יעזור לי לפרנס את המשפחה שלי.
מלקולם גלדוול הוא אחד מהאנשים שאני יותר אוהב לקרוא ולאחרונה השתתפתי בקורס באתר MASTERCLASS בו הוא מספר ומתאר דברים שחשוב לדעת כשכותבים.
מתחת לתמונה - תובנות, חלק 1.
על יצירת עניין אצל הקורא:
סיפור לא מושלם יותר מעניין. אנשים יכולים להתמודד עם זה שאין פיתרון לפאזל. הם הופכים להיות אלה שמנסים לפתור אותו ולנסות להבין למה הם קראו את כל זה.
לתת לקורא כלי כדי שיוכל לפתור בעיה בהמשך הטקסט. להשתמש בנתונים בצורה שמתחברת לקורא או לסיפור, ולהציג לאט לאט את הנתונים. להבדיל בין המנה העיקרית לבין הקינוח, הממתקים.
הממתקים זה מה שאנשים ידברו עליו במעלית. הסצנה או הבדיחה או הציטוט. העיקרית זה מה שאנשים יחשבו עליו יותר לעומק.
עוד דרך ליצור עניין - בה משתמשים המון בפרסומות -היא לשלוט במידע. לספר משהו רק בסוף. לשמור מתח. או להציג משהו מפתיע ולא צפוי.
על מחקר:
למצוא תשובות בגוגל זה לא טוב. אתה רוצה להרחיב על נושא, למצוא שאלות.
גוגל גם נותן דירוג לפי פופולריות, אבל אתה לא רוצה לכתוב על מה שכולם כתבו והוא ממילא פופולרי, אתה רוצה חדש ומעניין.
עדיף ללכת לספריה.
ספריה?!?
כן-כן.
יש שם אדם שזה כל מה שהוא בחר לעשות. לעזור לך למצוא דברים. בטח כאשר לא כולם הולכים בימינו לספריות...
וגם, המבנה הפיזי של הספריה בנוי כמו שיחה טובה. הוא בנוי לעזור לך לעשות מה שאתה רוצה לעשות. אתה יודע איזה נושא מעניין אותך וכל הספרים שדומים לו נמצאים לידו על המדף. ככל שאתה מתרחק זה פחות דומה ואתה מרחיב את הגילוי על הנושא. ואם לא מצאת, תמיד אפשר לבקש עזרה מהספרן.
עוד דרך טובה לחקור היא היא ללכת ל-end notes. איפה שהכותב רושם את מה שעניין אותו. אם עוברים על הדברים האלה אפשר לקחת את הדברים הכי מעניינים משם, זה כבר 20-30 שנה אחורה. ואז מכל אחד מהם אפשר לעשות אותו דבר. לקחת את ה-end notes של אחד מה-end notes. זה 50-60 שנה אחורה. רוב המקורות שם כבר, כנראה, לא און ליין. ויותר מזה, אלה כנראה דברים שעמדו במבחן הזמן. דברים מעניינים, לא און ליין וגם עמדו במבחן הזמן? נשמע כמו התחלה לסיפור מעניין.
כשאתה מפתח סיפור אתה יכול לעבור על end notes או על מאמרים ואתה יכול לעבור גם מבן אדם לבן אדם. בני אדם מעניינים לא חיים עם עצמם בלבד. הם חיים עם עוד אנשים עם סיפור מעניין, עם ידע מעניין. שווה לחקור ולפגוש אותם.
חשוב גם לזכור שאם אתה חושב לכתוב על עצמך ועל החיים של עצמך, תשקול את העובדה שאתה מתחרה עם אנשים גדולים, מעניינים וחשובים שכתבו עליהם. ברק אובמה. אנשים שטסו לחלל. אנשים שמצאו תרופות חשובות.
אם יש נושא שלא נוח לך לטפל בו או להוציא אותו מאנשים, תן את זה למישהו אחר. גלדוול עושה את זה גם. זה כמו קבלן משנה. מקובל בכל תחום אחר וגם בכתיבה.
קח את הסיפור שאתה כותב וספר אותו לאנשים. או לפחות חלק ממנו. תראה אם זה מעניין אותם. אולי מכעיס אותם, או מזכיר להם משהו.
ככה מנהלים שיחה. מספרים דברים אחד לשני שמזכירים משהו שקרה או שנעשה בעבר או שחשבו עליו. "גם לי קרה...", "גם אני פעם...", "זה מזכיר לי..."
על עולמות אנלוגיים:
כיף לכתוב על דברים פשוטים, אבל אפשר להוסיף עומק על ידי השוואה של תופעה מעולם אחד לתופעה מעולם אחר. זה הופך אותה לשלמה ומעניינת יותר. הבחור שלימד כלבים להתנהג מזכיר לגלדוול אנשים שמטפלים בתנועה. האנלוגיה בין דוד וגוליית לתחום ספורטיבי או עסקי הפכה לספר.
