פרק 10 מתוך הספר "הפסיכולוגיה של הספורט, המאמץ והביצוע" תאוריה ויישום.
זה חלק ב'.
המאמן נמצא בעמדה המאפשרת להנהיג, אך לא כל מאמן הוא מנהיג.
מונהגים בעלי יצר תחרות גבוה העדיפו שהמנהיג יתייחס לדעתם וישתף אותם בקבלת החלטות יותר מאשר מונהגים בעלי יצר תחרות נמוך, אבל ברגע קבלת ההחלטה העדיפו התחרותיים יותר שהוא לא יתפשר על ההחלטה שקיבל.
ככל שיכולת יצירת הקשר של המנהיג יותר גבוהה, המנהיג חווה מוטיבציה פנימית גבוהה יותר.
ככל שהמוטיבציה של המנהיג גבוהה יותר, יש יותר סיכוי שיפתח את יכולת המנהיגות שלו (ותחומים אחרים).
מודל מנהיגות עסקית (תנו לי ואתן לכם) ביחד עם "שלטון יחיד" עלולים לגרום למתאמנים להבין שהמטרה היא ניצחון בכל מחיר.
מהבנה זו נובע, גם אם לא נאמר בצורה מפורשת, ששימוש באגרסיביות וברמאות מותרים לטובת השגת המטרה.
חוקרים זיהו גם את חשיבות מנהיגות הספורטאים אחד כלפי השני.
המנהיגים אינם בהכרח כאלה עם תפקיד רשמי או סמכות רשמית.
הם יכולים גם לעזור לקבוצה להשיג את המטרות שלה, בעזרת עידוד, דוגמה אישית וקבלת החלטות יעילה.
מנהיגים כאלה לא רק עוזרים להשגת המטרות אלא גם מחזקים את הלכידות הקבוצתית.
הנהגת עמיתים לא תלויה בהכרח בגיל, ניסיון או יכולות ספורטיביות והיא יכולה לבוא לידי ביטוי בשלושה תחומים:
הנהגה מוכוונת משימה - למשל אימונים.
הנהגה חברתית - למשל עידוד חברים פצועים או תמיכה בזמן אימונים קשים.
ייצוג הקבוצה כלפי חוץ - ראיונות, פגישות ועוד.
בכדורסל, מנהיגים חברתיים לא חייבים להיות שחקני חמישייה, בעוד סוגי מנהיגות אחרים בדרך כלל מערבים שחקנים מובילים מקצועית.
מנהיגות עמיתים רשמית היא, למעשה, מוסד הקפטן.
קפטנים מהווים דוגמה אישית, מספקים תמיכה לחבריהם וזוכים לכבוד מחבריהם לקבוצה ומצוות האימון.
חלק מתפקידי הקפטן הוא קשר בין השחקנים לבין הצוות וההנהלה, ולכן חשוב שהקפטן יהיה (או תהיה) אדם שהצוות סומך עליו.
מנהיגים כאלה גם מבינים את האחריות שלהם ברמת הדוגמה האישית על המגרש והם מתאמצים יותר ומושכים אחרים לעשות זאת גם כן.
בזמן אימונים ומשחקים, וגם בחדר ההלבשה, מאמנים לא תמיד יכולים להיות נוכחים בכל אינטראקציה, ולכן נדרשת רמת אמון גבוהה בין הצוות לקפטנים ובין הצוות למנהיגים עמיתים אחרים.
קפטנים נמצאים תחת לחץ "לעשות את הדבר הנכון" לטובת הקבוצה, וגם לייצג את הצוות בפני השחקנים ואת השחקנים בפני הצוות.
הדבר מוביל למתח פנימי אצל הקפטנים כאשר הקבוצה נמצאת בקונפליקט.
מספר גורמים עלולים להפריע לתפקידו של הקפטן:
יותר מדי אחריות או פחות מדי אחריות, בחירת אנשים לא מתאימים, תקשורת לקויה מצד המאמן, חוסר תמיכה וחינוך בכל הקשור לתפקיד הקפטן, מערכת יחסים לא ראויה, ועוד.
ההשלכות הן התנהגות אנוכית, תחושת כוח מוגזמת, יצירת אווירה שלילית, חוסר יכולת לתקשר והצגת מודל רע לחיקוי, בין היתר.
שילוב בין תפקידי המנהיגות של המאמנ/ת ושל הקפטנ/ית עשוי להוביל להשגת מטרות יציבה יותר.
מאמן מטבעו יותר מוכוון משימה ובעל מנהיגות אוטוקרטית. קפטן עשוי להיות יותר מוכוון חברתית ובעל מנהיגות משתפת. שילוב חיובי בין הסגנונות עשוי להיות גורם מאזן.
בחירת ספורטאי/ת לתפקיד הקפטנ/ית לא יהפוך אותם מיד למנהיגים.
יש לקיים ליווי צמוד ולחנך את בעלי התפקיד כדי למצות את הפוטנציאל המנהיגותי שלהם.
החלק הנרכש של תחום המנהיגות הוא נרכש לכולם, וגם אם אדם מרגיש בנוח להנהיג, זה לא אומר שהוא יודע איך לעשות זאת. דרושות חשיבה ברורה ואסטרטגיה מובנית.
בפיתוח מנהיגות יש להתחשב גם במגדר, בגיל ובתרבות.
בין ההמלצות למאמנים בנושא פיתוח מנהיגות אצל ספורטאים צעירים אפשר למצוא הגדרה ברורה של תפקיד הקפטן, כולל נהלי בחירה ברורים ותוכנית חניכה לבניית יכולות הנהגה, עידוד הקפטן וכל חברי הקבוצה להחליט החלטות הנוגעות לקבוצה, מתן תפקידים ואחריות לקפטן ולאחרים ומתן משוב לקפטן על תפקידו, כולל הבנה שיהיו טעויות כחלק מתהליך ההכשרה.
כדי לפתח מנהיגות אצל ספורטאים צעירים, על צוות האימון להבין את חשיבות פיתוח המנהיגות, כולל מה הציפיות מהקפטן, מה חובותיו ומה זכויותיו. עוד על הצוות ליצור אווירת תמיכה ואמון, כולל אפשרויות לפנות לצוות במקרי הצורך וליזום אירועים או שיחות. על הצוות לזכור שכל חברי הקבוצה יכולים להנהיג - בתפקיד רשמי או לא רשמי - ויש לאפשר להם ולחנוך אותם לעשות זאת.
חזרה לפוסט המרכזי המכיל קישורים לכל הפרקים - לחצו כאן.
עוד על מנהיגים בספורט בסדרת הפוסטים מתוך הספר The captain class - לפוסט הראשון לחצו כאן.
