כששואלים אנשים למה הם לא מצליחים להתמיד בהחלטות שלהם לשינוי, הם עונים שחסרה להם שליטה עצמית ומייחסים את הקשיים שלהם לעצלנות ולפינוק. לפסיכולוגיה החברתית יש תשובה אחרת לנושא.
בכל יום, חלק גדול מהדברים שאנחנו עושים מתבצעים בלי מחשבה. מדובר בהתנהגויות שאנחנו חוזרים עליהן כל פעם מחדש. אנשים שמפגינים רמות גבוהות של שליטה עצמית הם אלה שלא צריכים להיאבק באופן תמידי בפיתוי. יש להם הרגלים טובים, ולכן עבורם לשלם את החשבונות בזמן או ללכת לחדר כושר, זה משהו שקורה בלי שיחשבו עליו כמעט.
במובן הזה, שליטה עצמית גבוהה היא אשליה, שלמעשה מורכבת מהרגלים יציבים. זה מאוד הגיוני, אנחנו הרי יודעים כמה מתיש זה להיאבק בעצמנו שוב ושוב כדי לשלוט בפעולות שלנו ולעשות את הדבר הנכון.
וונדי ווד היא פרופסור לפסיכולוגיה ולמינהל עסקים ב-USC. ספרה החדש "הרגלים טובים, הרגלים רעים" ייצא בקרוב לאור.
ווד מספרת: התחלתי בתצפיות וניסיתי להבין מה מניע את ההתנהגות של אנשים שמצליחים להיות עקביים בחיים היומיומיים. גיליתי שהאנשים האלה מצליחים להפוך את ההתנהגויות הרצויות לאוטומטיות, באופן כזה שהן קורות כמעט מעצמן.
חלק גדול מההתנהגויות שלנו חוזרות על עצמן בכל יום, בזמן שאנחנו חושבים על דברים אחרים. זה מה שהרגלים מאפשרים לנו לעשות, אנחנו חופשיים לחשוב על דברים מעניינים יותר ולקבל החלטות משמעותיות יותר.
אנחנו לא רוצים להיאבק בכל יום מחדש בשאלה אם אנחנו רוצים קפה בבוקר ואם כשנחזור מהעבודה נשב על הספה או נתעמל.
רוב האנשים מאמינים ששינוי מתרחש באמצעות כוח רצון ושליטה עצמית. זה לא פועל ככה. מי שמשתמש בשליטה עצמית ובכוח רצון הם האנשים שלא טובים ביצירת שינוי ושלא מצליחים להשתנות. אנשים שמצליחים להשתנות הם אנשים שיודעים איך לבנות הרגלים. הם לא נאבקים ולא מקבלים החלטות, הם לא משתמשים בשליטה העצמית שלהם. הם טובים מאוד בעיצוב סביבות והרגלים שעוזרים להם להשיג את המטרות שלהם. סטודנטים שמצליחים לנהל את הלימודים שלהם באמצעות הרגלים טובים, יודעים לכבות מדיות חברתיות ולא לבלות עם אנשים שמסיחים אותם מהלמידה".
אם את נכשלת בניסיון לשנות הרגל כלשהו, תסתכלי סביבך ותבדקי מה את יכולה לשנות כדי להקל על עצמך. תעיפי את האוכל הלא בריא מהבית, תשתמשי במזומן במקום בכרטיס אשראי, כדי שלבזבז כסף יהיה קצת יותר קשה.
"הרגלים הם קיצור דרך מנטלי.
הם הדרך שבה המוח שלנו לומד לחזור על משהו שעשינו בעבר והשיג לנו תגמול. כדי לייצר הרגל אנחנו חייבים לבצע את ההתנהגות באופן עקבי, ושם רוב האנשים נכשלים.
אנחנו מתמקדים בתוצאה, בדבר שאותו אנחנו מנסים להשיג — להפסיק עם הדחיינות, לדוגמה, ואנחנו עושים את זה בכל דרך שאפשר לחשוב עליה.
זה בדיוק מה שמונע מהרגלים להיווצר.
בצורה כזו ההתנהגות שלנו נסמכת בכל פעם מחדש על השליטה העצמית שלנו, ואז שינוי ההרגלים נכשל.
שינוי ההרגלים מצליח כאשר אנחנו חוזרים על אותה ההתנהגות שוב ושוב, ומתחילים לייצר זיכרונות של הרגל, שמאפשרים להתנהגות להתקבע, אפילו אחרי שהפסקנו לחשוב עליה.
העקביות הזאת חשובה מאוד.
