הקבוצות הגדולות אי פעם מחזיקות בקפטנים בעלי תכונות מסוימות שאיפשרו להם להגיע לאן שהגיעו. פוסט חמישי בסדרה - מנהיגות ללא מילים.
רוצים לדעת עוד על הספר The Captain Class? לחצו כאן.
לפרק הראשון בסדרה - עקשנות - לחצו כאן.
לפרק השני בסדרה - תחמנות - לחצו כאן.
לפרק השלישי בסדרה - הובלת מים - לחצו כאן.
לפרק הרביעי בסדרה - תקשורת מעשית - לחצו כאן.
ג'ק למברט היה שחקן פוטבול רזה ולא אתלטי כשנבחר לשחק ב-NFL. הוא היה לא זריז, לא חזק ולא מהיר.
יחד עם זאת, הגישה שלו כשחקן הגנה ניפצה כל תקרה אפשרית.
התכונה הכי משמעותית בלמברט הייתה משהו שאי אפשר למדוד. הוא הפחיד אנשים כמו שאף אחד אחר לא הפחיד. לפני כל תחילת מהלך התקפה הוא לא היה סתם עומד שם. הרגליים שלו היו רועדות בצורה מאיימת. הוא היה רודף אחרי קוורטרבקים גם כשאלה יצאו מקווי המגרש כדי לברוח ממנו.
במציאות, למברט היה אדם מופנם שלמד וחקר וידאו כדי לשפר את הטכניקה של עצמו ולהכיר את היריבים בצורה הכי טובה. היריבים שלו ראו אותו כמטורף. הוא אהב להסתובב עם דם על המדים שלו. זה הפחיד את האחרים. למברט היה מודע לתפיסה שהוא עורר. פוטבול זה משחק אמוציונלי, הוא אמר, ולפעמים צריך לעשות דברים כדי לעורר את הקבוצה שלי. אבל אני לא אלים. אלה מעשים מחושבים.
גם קפטנים אחרים נהגו לבצע דברים מהסוג הזה.
ביל ראסל היה עולה למגרש ואז עמד והסתכל על הקבוצה היריבה במבט מלא בוז וגועל. הוא אז היה פונה לקבוצה שלו, משלב ידיים על החזה כמו מלך, ונותן לכולם להבין מי הבוס.
באק שלפורד, קפטן נבחרת הרוגבי של ניו זילנד, היה מסור במיוחד לטקס של הנבחרת לפני כל משחק והשתמש בו כדי לקדם את המטרות של הנבחרת. ב-1987 הוא לקח את הנבחרת לכפר ממוצא מאורי (שם נמצאים הילידים של ניו זילנד), והם שמעו את כל בית הספר מבצע את ה"האקה" ביחד. השמיים רעדו.
הוא מסביר איך זה התחיל בקליפ הזה:
גם מוריס "רוקט" ריצ'ארד היה קפטן שכמעט לא השתמש במילים. ובכל זאת הוא היווה השראה לכל חברי הקבוצה שלו:
"הוא גילם כוח מיוחד, אנרגיה, משהו שהשפיע על רבים מחברי הקבוצה שלו וסחב אותנו לחמש אליפויות רצופות," אמר עליו חבר אחד לקבוצה. "רוקט היה יותר משחקן הוקי," אמר עליו מאמנו בעבר. "היה בו מין זעם, תשוקה, אינטנסיביות שהניעה את הקבוצה."
הוא היה מחליק לעבר השער עם מבט משוגע על הפנים והשוער היריב היה מפחד ממה שעומד לקרות. את כל זה עשה בלי שהוא מדבר כמעט. היו חולפות נסיעות רכבת של 6 שעות ורוקט היה מוציא 8-9 מילים מהפה כל הנסיעה.
לפרק השישי בסדרה - אמת לא נעימה והאומץ להיות שונה - לחצו כאן.
