סטפן קרי היה בנוי כמו אטריה רטובה. בעזרת מוסר עבודה יוצא דופן ותהליך ארוך טווח הוא הפך עצמו לקלעי הטוב אי פעם.
וורדל סטפן קרי השני היה בכיתה ח'. הוא לא דיבר הרבה, וכשדיבר עשה זאת בקול שקט. היה ילד חברותי ששיחק הוקי (לא קרח), כדורגל באולמות וכדורעף, ואז הגיעה עונת הכדורסל. הוא עשה שם דברים שגרמו למאמן שלו לבקש טיפים כדי שיוכל ללמד כמה דברים את קבוצת הבוגרים שאימן באותו ערב. סטפן ואחיו הצעיר סת' היו כבר בגיל בו הם לפעמים מתלווים לאביו, שחקן ה-NBA דל קרי.
עוד כמה פנינים מהספר:
קרי שיחק בכיתה ט' בנבחרת השנייה של התיכון (לכיתות ט'-י'). הוא התקבל לנבחרת התיכון מאוחר יותר באותה שנה, ושיחק כמה דקות כשהקבוצה כבר הייתה בדרך להפסד בטוח באחד ממשחקי הפלייאוף שלה.
הוא היה בנוי כמו אטריה רטובה, והוא לקח את הכדור הראשון שלו, ביצע מהלך מכדרור ועלה לשלשה. אחרי שהיא נכנסה, המאמן אמר לעוזר שלו שזה העתיד של התיכון שלהם. אחרי זריקה אחת.
כשאביו שאל אותו בקיץ אם הוא רוצה לקחת כדורסל ברצינות, סטפן אמר שכן.
אביו, שהיה בין קלעי השלוש הטובים ב-NBA, לימד אותו לקלוע. סטפן הצעיר, בן 15.5, לא נהנה. הידיים כאבו מרוב זריקות, הכדור רוב הזמן לא נכנס לסל בגלל השינוי בטכניקת הזריקה, סטפן סבל. אביו ידע שהילד שלו רוצה להיות מקצוען, ולא וויתר לו.
"הייתי במחנה כדורסל ואנשים לא הבינו למה אני שם..." נזכר סטפן. הוא לא הצליח לקלוע מחוץ לצבע.
כיום הוא נחשב לקלעי הטוב בהיסטוריה, עם טכניקת קליעה נקייה ויעילה שהוא מסוגל לשחזר בכל זווית ולשחרר במהירות עצומה ובדיוק מקסימלי.
במשחק בשנת 2013 קרי, שעד אז נחשב לרכז שלוקח זריקות פנויות, הפסיק לנהל את ההתקפה, והפך להיות ההתקפה. הוא סיים עם 54 נקודות, כולל 11 קליעות לשלוש.
באחד המשחקים שלו מול ניו אורלינס של אנתוני דיוויס, דיוויס שמר על קרי אחרי חילוף הגנתי, וקרי ידע שהאורך של דיוויס עלול להוות בעיה ביצירת מרווח קליעה. הוא היה כ-10 מטרים מהסל (קשת השלוש נמצאת כ-7 מטרים מהסל). הוא זרק. הכדור נכנס.
חודשים אחר כך קרי סיפר שהבין שהוא אכן יכול לקלוע משם בצורה יציבה, המרחק לא הפריע לו לדייק. בעונת 2015-16 הוא זרק משם פי שתיים זריקות מהשחקן שהיה מקום ראשון בכך בליגה, וקלע באחוז ששמור לאנשים שעומדים פנויים מקו השלוש. הנתון הזה סימן מהפכה בליגה.
כשקרי נכנס לאולם, הוא אוהב לספוג את האווירה ולהנות מהרגע.
המוזיקה ברמקולים, הקהל שמדבר, חריקות הנעליים על הפרקט, קפיצות הכדורים. הפוקוס על הדברים הקטנים עוזר למוח שלו להירגע. וגם, הוא מעריך את העובדה שהגיע לאן שהגיע והוא רוצה להנות מזה ככל הניתן.
כשקרי קיבל מכות מכריס פול, שהיה מציק לו וכופה עליו לאבד את הכדור, קרי הגיב בכך שהתחזק פיזית. פעם לא היו נותנים לקרי להוביל את הכדור, אלא לרוץ על חסימות כדי שיצליח להשתחרר מההגנה. היום קרי מרים בדדליפט משקל כפול ממשקל הגוף שלו. כריס פול כבר לא יכול לתת לו מכות.
הג'נרל מנג'ר של גולדן סטייט ווריורס, לארי ריילי, ראה את קרי משחק בקולג', והתאהב. כשבא לראות אותו במשחק באופן אישי, זה היה אחד המשחקים הגרועים של קרי באותה עונה, וריילי השתכנע שהוא השחקן שהוא רוצה.
"היה דיבור שהוא לא מספיק קשוח. נסעתי לראות אותו משחק באופן אישי מול יריבה קשוחה מאוד. רציתי לראות איך הוא ישחק שם. הקבוצה שלו קיבלה בראש. סטף קלע לא טוב. לא דאגתי לגבי הקליעה שלו. אני יודע שהוא יכול לקלוע. רציתי לראות איך הוא יתמודד עם הפיזיות. הם הרביצו לו מכות. עשו עליו המון עבירות, כל המשחק. הם היו נחושים לא לתת לו לקלוע. והוא ספג את זה. הוא עשה את המהלכים הנכונים. הוא מסר את הכדור. הוא לא נרתע. התרשמתי. זה כל מה שהייתי צריך לראות."
עוד על סטפן קרי ועל החשיבות שלו לגולדן סטייט ווריורס והתרבות הארגונית של המועדון - לחצו כאן.
