אנחנו נוטים לפרש מקרים או מעשים מסוימים בצורה שונה בהתאם להקשר בו הם נמצאים.
אם מאמן מפורסם צועק על שחקנית היא עלולה לקבל את זה בצורה טובה - "אכפת לו ממני"
אם מאמן לא מוכר יצעק עליה - "מי הוא בכלל?"
אם יש לי ניסיון במשחקים בעלי חשיבות גדולה (כמו גביע ופלייאוף) אני עשוי למסגר אותם בתור אירוע כיפי שבשבילו מתאמנים כל כך הרבה שנים.
אם אין לי ניסיון אני עלול למסגר אותם כאירוע מלחיץ שכדאי להימנע ממנו.
אם שחקן מסוים זורק לסל מספר רב של פעמים במשחק וחבריו לקבוצה סומכים עליו ויודעים שהוא יכול לקלוע באחוזים טובים, הוא לוקח אחריות.
אם הם לא סומכים עליו, הוא אגואיסט.
אם שחקן מסוים מוסר הרבה ומערב את חבריו לקבוצה במשחק, ניתן למסגר זאת כשחקן שהוא חבר טוב לקבוצה.
אפשר גם להגדיר אותו כשחקן שמפחד לקחת על עצמו את התוצאה ומעדיף להעביר לאחרים את הנטל.
מסגור צר הוא נקודת מבט כאשר אנחנו בתוך הפרוייקט עצמו.
מסגור רחב הוא כאשר אין לנו מעורבות מיידית לפרוייקט ואנחנו מסוגלים להעריך בצורה אובייקטיבית כמה זמן ייקח או כמה יעלה.
אם אנחנו רוצים לכתוב ספר, אנחנו עשויים לשער שזה ייקח שנתיים.
אם נתייעץ במומחה חיצוני הוא עשוי לחקור ולהראות לנו שפרויקטים מהסוג הזה נמשכים בדרך כלל מינימום שלוש שנים וחצי.
טוב נעשה אם נדע שנקודת המבט שלנו משפיעה על היכולת שלנו להחליט החלטות, וניעזר בגורמים חיצוניים, אובייקטיביים.
וגם, דברים תמיד לוקחים יותר זמן ממה שאנחנו חושבים שהם ייקחו.