הפרדוקסים של להיות ספורטאי/ת. חלק 4: יש סיכוי, אבל יש סיבה שאומרים שאין סיכוי.
זה חלק מספר 4.
חלק מספר 1 - פיתוח אישי מול ספורט קבוצתי - בלחיצה כאן.
חלק מספר 2 - עתיד מול הווה - בלחיצה כאן.
חלק מספר 3 - הכי טוב בקבוצה מול אתגר באימונים - בלחיצה כאן.
בליגת ה-NBA יש, נכון לעכשיו, 450 מקומות בסגלי הקבוצות.
ביורוליג יש 324 מקומות, בממוצע.
כמה שחקנים שואפים להגיע לשם?
רק בישראל רשומים באיגוד הכדורסל 30,000 שחקנים ושחקניות פעילים.
גם אם רק שליש מהם רוצים לשחק ביורוליג או ב-NBA, מדובר ב-10,000 שחקנים שמתחרים על פחות מ-800 מקומות. זה סיכוי של 8%, אם הליגות הנ"ל היו מורכבות רק מישראלים!
אבל הן מורכבות משחקנים מכל העולם.
בארה"ב בלבד יותר מ-25 מיליון(!) אנשים משחקים כדורסל בצורה מסודרת. גם הם רוצים מקום ב-NBA או ביורוליג.
הסיכוי שלי להפוך להיות שחקן יורוליג או NBA כרגע הפך להיות קטן פי 2500…
אבל זה לא אומר שאי אפשר.
טיירון (מאגסי) בוגס היה שחקן כדורסל נהדר בתיכונים ובמכללות ועבר לשחק ב-NBA והוא רק בגובה 1.60.
הפלייליסט של מאגסי בוגס - בלחיצה כאן.
סיפור חייו של מאגסי בוגס - בלחיצה כאן.
מייק ג'יימס הוא בגובה 1.85 והוא הספיק לשחק בליגה השנייה בישראל (גיל 23) ובליגה השלישית באיטליה (גיל 24) לפני שהגיע ל-NBA וליורוליג.
וזה רק שתי הליגות הבכירות בעולם בכדורסל, אבל יש עוד ליגות אירופאיות, ועוד ליגות מקומיות באירופה, באוסטרליה, ואפילו באסיה שמשלמות כסף איכותי למשחקים ברמה גבוהה.
הגיל הממוצע בליגות הבכירות במשחקי הכדור הוא 26-28 והוא עשוי לעלות ככל שמתקדמות השנים ושחקנים לומדים לשמור על הגוף שלהם. בישראל, רובנו לומדים לוותר על המטרה (והחלום) להיות שחקן בגיל 18, או לפעמים בגיל 22.
חשוב לזכור שאפשר להשיג המון ב-5 שנים. אפשר להפוך לאדם אחר כמעט, אפשר ללמוד ולהתפתח.
אז אין הרבה סיכוי, אבל משום שהמון אחרים חושבים שאין סיכוי, אולי דווקא יש סיכוי.
