זה חלק מספר 3.
חלק מספר 1 - פיתוח אישי מול ספורט קבוצתי - בלחיצה כאן.
חלק מספר 2 - עתיד מול הווה - בלחיצה כאן.
איזה כיף להיות הכי טוב בקבוצה.
לא סתם השקעתי כל כך הרבה זמן, כל כך הרבה מאמץ, כל כך הרבה תשומת לב ואנרגיה.
בניתי לעצמי סט יכולות מגוון, אני מבצע ברמה גבוהה בשני צדי המגרש ואני מקבל כמות דקות משחק שאחרים רק יכולים לקנא בה, גם בימים הפחות טובים שלי, כי מגיע לי על כל ההשקעה.
רק יש בעיה, אין לי מי שמושך אותי למעלה.
אני הכי טוב בקבוצה.
רוב ההתקפות שאני עם הכדור מסתיימות במצב נוח לקבוצה שלי, ורוב הפעמים שמישהו מנסה לייצר עליי מצב הוא נכשל.
אין ממש אתגר באימונים. כמעט הכול מצליח לי.
אני חייב למצוא סביבה מאתגרת יותר.
אולי אעבור למועדון אחר, שם יש כמה שחקנים שבטח יאתגרו אותי.
פגשתי אותם בליגה או באימוני הנבחרת ואני יודע שהם יעזרו לי להמשיך להתפתח ויהיה לי לאן לשאוף.
אבל אז אני לא אקבל כל כך הרבה דקות משחק.
לא חבל, עד שבניתי לעצמי את המעמד במועדון ובקבוצה שלי?
אני נמצא בפרונט. תמיד משחק הרבה דקות וזוכה להראות לכולם את היכולת שלי.
אם אעבור מועדון לא בטוח שאצליח לעשות את זה.
אולי אשחק בקבוצה בשנתון מעליי במועדון שלי?
כן, זה יהיה אתגר טוב בשבילי. נכון, גם שם אני לא אקבל הרבה דקות אבל אולי אצליח להשתלב בשתי הקבוצות איכשהו ואז לזכות גם באתגר באימונים וגם בדקות המשחק.
אה, נראה לי שהאימונים די חופפים, אני יכול להתאמן רק פעם אחת עם הקבוצה שלי, וכמובן, להגיע למשחק.
קצת איבדתי מהחיבור שהיה לי עם הקבוצה.
אני עדיין פותח, אבל התיאום קצת נפגע ואנחנו משחקים פחות טוב כשאני על המגרש.
וואי הם ממש השתפרו כשלא הייתי.
אולי עדיף שאתאמן רק עם הגדולים?
אבל אני לא רוצה שיגידו עליי שאני לא מנהיג.
זאת הקבוצה שלי.
אני השחקן הכי טוב בה.
איזה קשה להיות השחקן הכי טוב בקבוצה.
