בתור הורים, ולפעמים גם בתור בוסים, מאמנים או אפילו בתור חברים, אנחנו מרגישים צורך לתמוך ולעזור.
לילדה שלנו, לעובד שלנו, לספורטאית שלנו, לחבר שלנו.
הם חשובים לנו, אז אנחנו מנחים אותם מראש.
אנחנו דואגים להם, אז אנחנו מייעצים להם איך לפעול.
הם יקרים לנו, אז אנחנו מנסים להרגיע אותם אם משהו השתבש.
ומסתבר שלא תמיד צריך.
שאפשר אחרת.
במקום להגיד לה "היית צריכה לפתוח את התחרות יותר חזק" - תגידו לה "אני אוהב לראות אותך מתחרה."
במקום להגיד לו "תבדוק בפסקה השלישית שכתבת הכול" - תגידו לו "אני אוהב לראות אותך מכין שיעורי בית."
במקום להגיד לה "השופט עשה טעות, את היית צריכה לנצח" - תגידו לה "אני אוהבת לראות אותך משחקת."
במקום להגיד לו "אני אדבר עם המנהל שלך" - תגידו לו "אני אוהבת לראות אותך מתנסה ולומד."
5 המילים האלה - "אני אוהב לראות אותך עושה" (ולא משנה מה היא או הוא עושים) - יכולות לייצר הבדל מאוד גדול.
למה?
כי מערכת היחסים ביניכם לא תלויה בהצלחה של העשייה.
כי אין סיכוי לאכזב מישהו שנהנה מזה שאת פשוט עושה.
כי זה משחרר את הלחץ מהפעולה ומאפשר ליהנות.
