תובנות ומחשבות מתוך הספר שמסכם את קריירת האימון של פיל ג'קסון. חלק 1.
מעגל האהבה
ב-NBA טבעות מסמלות כוח ומעמד.
בפסיכולוגיה הטבעת מסמלת חיפוש עצמי מתמיד אחרי הרמוניה, חיבור ושלמות.
ה-NBA היא לא הסביבה האידאלית ללמד בני אדם צעירים על אהבה. הם עסוקים בתחרות ובניסיון להוכיח את עצמם כדי לקבל חוזה גדול.
אבל זה לא מחזיק לאורך זמן, בטח לא עבור מי שרוצה להגיע להישגים.
הצופים, ויחד איתם כל מי שנמשך למשחק, נמשכים למשהו שאני אוהב לכנות "הצד הרוחני של המשחק".
אחד עשר הכללים
1. להוביל מבפנים החוצה.
קודם מערכות יחסים, אחר כך טקטיקה. איומים? לא צריך.
2. להשאיר את האגו על הספסל.
לחלק משימות בצוות, לשמור את הסמכות הסופית ולהתעסק בהנחלת החזון ביומיום.
כשאתה רוצה להגיע למצב של הרמוניה אין טעם לכפות את הדעות שלך.
לשחקנים יש אגו. לפעמים הם שוכחים שגם למאמנים יש.
3. לאפשר לכל שחקן לגלות את הייעוד שלו.
כוח חשיבה קולקטיבי של קבוצה מתפתח ונמדד כשהמאמן מאפשר לקבוצה לפתור בעיות.
אם כל ריצת 0-6 של היריבה תיענה בפסק זמן, הקבוצה תהיה תלויה במאמן.
השתדלתי לאפשר לכל שחקן להיות עצמו, על המגרש ומחוץ לו, כדי שיוכלו למצות את הפוטנציאל שלהם.
4. המפתח לחופש הוא שיטה יפהפיה.
התקפת המשולש היא לא גורם מגביל. היא מסגרת שבתוכה אפשר לפתח יצירתיות אישית וקבוצתית.
לא צריך לעמוד ולחכות שמייקל או קובי יעשו משהו. ואי אפשר להתכונן לזה, כי אתה לא יודע מאיפה זה יבוא.
5. הפיכת היומיומי למקודש.
גם כדורסל מקצועני, מרגש ככל שהוא עשוי להישמע, הופך להיות עבודה.
התפקיד שלי הוא להפוך את התהליך המייגע הזה של הפיכה לקבוצה והתמודדות על תואר למשהו גדול יותר ובעל משמעות.
6. נשימה אחת - תודעה אחת.
בסביבה מלחיצה כמו ה-NBA אפשר להביא עוד תרגיל התקפה, אבל עדיף לפעמים דווקא להרגיע.
להרגיע את עצמנו ולהירגע ביחד יכול להיות כלי חזק יותר מאשר כל תרגיל מתוחכם.
7. המפתח להצלחה הוא חמלה.
לרוב השחקנים יש מסע קשה לעבור.
אני יודע כי הייתי כזה פעם.
לפעמים כואב הגוף ולפעמים הנפש כואבת. יש לחצים מהמשפחה, מהאוהדים, מהתקשורת.
תפקידי לעזור להם להתמודד עם זה.
8. שימו לב לאנרגיות ולא ללוח התוצאות.
ממילא התוצאה מושפעת ברוב המקרים מהדרך בה אנחנו מתנהלים ומבצעים.
אז עדיף לשים לב למה שבשליטתנו.
9.לפעמים צריך להשתמש במקל.
אתה לא יכול להיות מאמן אם אתה רוצה שכולם יאהבו אותך.
10. לפעמים צריך לתת לבעיות להיפתר מעצמן.
אמרו עליי פעם שאין מישהו שעושה "כלום" יותר טוב ממני.
התת מודע מגיע לדברים בזמן שלו, וככל שהבעיה יותר קשה או מסובכת, טוב נעשה אם נניח לה.
אם הפתרון לא בא, אז אין לנו מה לעשות בנוגע לזה.
11. הטבעת היא לא היעד.
כדי לנצח (הרפתקה שממילא לא תלויה רק בנו) עלינו ליצור את התנאים להצלחה ולהפסיק לחשוב על התוצאה.
כאשר רוצים לגדל פרח לא חושבים על הפרח.
מכינים אדמה מתאימה, משקים אותו לפי הצורך, דואגים לכמות שמש רצויה.
הפרח כבר יגדל.
רד
רד הולצמן היה המנטור שלי.
הוא התמחה בפשטות. היו לו שני חוקים פשוטים שאותם צעק מהספסל כל משחק:
עיניים על הכדור! בהגנה וגם בהתקפה. למצוא את השחקן הפנוי. בהתקפה וגם בהגנה.
שחקן שהיה מנסה לפעול לבד היה מוצא את עצמו על הספסל לשארית המשחק.
רד תמיד הקשיב לנו ואפשר לנו לתכנן חלק מהמהלכים. הוא היה קשוח, קנס את מי שאיחרו וזלזלו ושינה לטובה את תרבות האימון במועדון.
רד דאג לשחקני הספסל והתאמץ לשתף אותם ככל האפשר.
הוא היה אומר להם כמה דקות לפני שהכניס אותם כדי שיהיו מוכנים.
כל שחקן הרגיש שיש לו תפקיד בין אם שיחק 4 או 40 דקות.
אחרי הפסד שקטע 18 ניצחונות רצופים הוא נשאל מה היה עושה אם היו מנצחים:
"הייתי חוזר הביתה, שותה וויסקי ואוכל את הארוחה הנפלאה שסלמה הכינה לי."
ועכשיו, אחרי ההפסד המאכזב הזה?
"אני חוזר הביתה, שותה וויסקי ואוכל את הארוחה הנפלאה שסלמה הכינה לי."
החלק השני מתוך 11 אליפויות כאן.
ספרים אחרים של ג'קסון:
