עוד קצת מחשבות על קבלת החלטות כשמגיע יום המשחק.
מה חשוב?
לנצח. (כי זה כיף וגם כי זה יעזור לקבוצה להישאר בליגה)
לאפשר לקבוצה סיכוי לנצח. (כדי שהשחקנים/ות יאמינו בדרך ויתאמצו קצת יותר)
לזכות באליפות. (כי אם אפשר, אז למה לא)
להישאר בליגה. (כדי שגם השנתון הבא יזכה להתחרות ברמה הזו)
ליישם את מה שלומדים באימונים. (ברור, לא?)
שיעשו מה שאנחנו אומרים להם. (לפחות בהקשר של המשפט הקודם)
שיעשו מה שהם רוצים. (טוב, לא הכול, אבל אין דרך אחרת להיות יצירתיים)
שיעשו רק מה שהם טובים בו בינתיים. (כדי לפתח ביטחון בזה וגם לעזור לקבוצה לנצח)
שיחפשו הזדמנויות ליישם את הדברים שאנחנו מלמדים באימונים. (כי אם לא ליישם במשחק, בשביל מה אנחנו מתאמנים)
שישחקו לפי הכישורים והגודל הנוכחי. (כדי שיוכלו בכל זאת לקבל הזדמנות לשחק)
שישחקו לפי הכישורים והגודל בעתיד. (כי אם לא מתאמנים בשביל אחר כך, איך יגיע אחר כך?)
שישחקו בכל העמדות ובכל התפקידים. (כי אנחנו לא באמת יודעים איך הם יתפתחו)
לעשות מה שהמנהל המקצועי אומר. (כי יש לו נקודת מבט רחבה והוא זה שמחליט ומנתב)
שהשחקנים יהנו. (ברור, לא?)
שהקהל יהנה. (הוא בדרך כלל נהנה ממה השחקנים נהנים ממנו)
שהמאמנים יהנו. (גם זה חשוב)
מי מקבל יותר דקות? מי עולה בחמישיה? מי נמצא על המגרש כשגורל המשחק מוטל על הכף?
מי שהפוטנציאל שלו יותר גדול.
מי שיכולה לתרום עכשיו (ולא בהכרח בעתיד).
לחלק בצורה יחסית שווה.
מי שמגיע לה יותר מבחינת מאמץ ונוכחות והקשבה.
מי שקולע יותר סלים.
מי ששומרת יותר טוב.
מי שההורים שלו התלוננו.
מי שגבוהה וחזקה.
מי שאבא שלו בהנהלה.
מי שיעשה אצלי אימונים אישיים בתשלום.
מי שמתאמנת גם בבית.
מה דפוס החילופים הרצוי?
להוציא שחקנית רק כשהיא עייפה.
להוציא שחקן כשהוא טועה.
להוציא שחקנית כשהיא טועה יותר מפעם אחת אותה טעות.
להוציא שחקן כשהטעויות שלו עולות לקבוצה בפיגור במשחק.
להוציא שחקנית כשהיא מדברת לא יפה לחברות שלה.
להוציא שחקן כשהוא מדבר עם השופטים.
להוציא שחקנית כשהיא עונה למאמן.
להוציא שחקן כשהוא מחטיא זריקות טובות.
להוציא שחקנית כשהיא זורקת זריקות לא טובות (אבל קולעת).
להוציא שחקן כשעושים עליו סלים כשהוא שומר על הכדור.
להוציא שחקן כשהוא לא בא לעזרה בזמן.
להוציא שחקנית כשהיא לא סוגרת לריבאונד.
להוציא שחקן שלא יורד להגנה.
להחליט מראש מי תשחק מתי, ללא תלות בתוצאת המשחק.
מי שטוב באותו משחק שישחק יותר דקות, ללא תלות בתוצאת המשחק.
לחלק את הקבוצה למעמדות (היררכיה) ולחלק דקות ולבצע חילופים לפי זה.
הפוטנציאליים צריכים לשחק יותר, לא משנה מה (ביצוע, התנהגות, תוצאה).
הפוטנציאליים צריכים לעמוד בסטנדרט יותר גבוה, לא משנה מה (ביצוע, התנהגות, תוצאה).
להחזיר שחקן למגרש אחרי שנח מספיק (גם אם הקבוצה מתפקדת היטב בלעדיו).
להחזיר שחקן למגרש אחרי שנרגע מהעצבים שלו.
להחזיר שחקן למגרש אם הוא מתלהב ומעודד מהספסל.
להחזיר שחקן למגרש אם הוא עצוב כדי לעודד אותו.
להחזיר שחקן למגרש אם מאמן נבחרת בא במיוחד לראות אותו.
להחזיר שחקן למגרש אם ההורים שלו / סבא וסבתא באו במיוחד לראות אותו.
להחזיר שחקן למגרש אם השחקן בעמדה שלו טועה וצריך לצאת.
להחזיר שחקן למגרש אם השחקן בעמדה שלו מחטיא הרבה.
להחזיר שחקן למגרש אם השחקן בעמדה שלו בוחר זריקות רעות (אבל קולע).
האם השחקנים/ות צריכים לדעת מה דפוס החילופים – מה ישאיר אותם במגרש ומה יגרום להם לצאת?
האם ההורים צריכים לדעת מה דפוס החילופים?