פספסתם את הפוסט הראשון על טיפ טיפ?
טיפ טיפ עוד לא קיבלה חיסון שלישי, אז היא לא יכולה לצאת אל העולם ולטייל. היא צריכה שניקח אותה על הידיים או בתיק, הידוע בכינויו "טיפ תיק".
ככה זה גם כשאנחנו אחראיים על ספורטאים צעירים. בהתחלה צריך לקחת אותם לכל מקום.
בהדרגה, אחרי שהם מתחסנים ולומדים איך להתנהג, אפשר לשחרר אותם אל העולם ולתת להם לרחרח את דרכם.
מדי פעם הם עלולים לחטוף ביס, אבל ככה זה העולם.
עוד בנושא אימון אפשר לקרוא בלחיצה כאן.
טיפ טיפ גם למדה בשבועות האחרונים את הרוטינה שלה.
היא קמה בבוקר, מייללת או נובחת למי מאיתנו שבבית איתה, אנחנו לוקחים אותה לעשות פיפי-קקי, נותנים לה לאכול, משחקים איתה, ואז היא עוברת לנמנם עם עצמה או לנשנש איזו עצם.
היא גם למדה לזהות את הצלצול של פעמון הדלת או שקשוק של מפתחות, והיא כבר מזהה מתי מישהו בא לבקר.
גם ספורטאים יכולים להרוויח מהרוטינה שלהם. היום שלהם מסודר, הם לא צריכים להשקיע מאמץ בלחשוב מה יעשו עכשיו, הם יודעים מי יבוא ומי הולך. נכון, לפעמים הרוטינה מופרעת על ידי המציאות, אבל כשיש ביטחון בה, אפשר לפעמים לסטות מהדרך.
עוד בנושא רוטינה אפשר לקרוא בלחיצה כאן.
ודבר אחרון, וזה מתאים לכל מקום בו נלך כולנו, ממש כיף לדעת שיש מישהי קטנה שמכשכשת בזנב כל פעם שאני בא הביתה. אז אמנם לא לכולנו יש זנב, אבל איזה כיף זה יהיה אם בכל מקום אליו ניכנס יהיה מישהו שממש שמח לראות אותנו.
