למה כל כך קשה לנו לשנות את דעתנו על הקבוצה השנייה - על המגרש ומחוץ לו?
נסו לדמיין אוהד שרוף של הפועל תל אביב מודה שהוא אוהב את אוהדי מכבי תל אביב.
נסו לדמיין אוהד מכבי מסביר לכם למה הפועל היא קבוצה שכל כך כיף לאהוד.
קשה, נכון?
כשאוהדים של הבוסטון רד סוקס התחילו לצעוק במהלך משחק !Yankees SUCK הם בסך הכול הביעו את דעתם על היריבה. לגיטימי, נכון? אבל המשחק בכלל היה מול קבוצה אחרת…
אנחנו נולדים לתוך אהדה לקבוצה מסוימת, שומעים על היריבה כל כך הרבה דברים לא טובים, ואין שום סיכוי שדעתנו עליה תשתנה.
למעשה, משום שאנחנו רוב הזמן מסתובבים רק עם אנשי שדעותיהם דומות לשלנו, דעתנו על קבוצות אנשים אחרות רק הופכות להיות יותר קיצוניות.
מוזר שבשנת 2023, עידן הטכנולוגיה, יש תחומים בחיינו שעדיין מתאימים לתקופת האבן. האידאולוגיה שלנו צריכה להתקרב לרמת הטכנולוגיה.
פיתרון אפשרי אחד הוא להיפגש, פנים אל פנים, מול אדם שמחזיק בזהות אחרת מאיתנו.
ככל שמכירים אדם יותר, מוצאים יותר נקודות חיבור אליו, ומתקשים לשנוא אותו רק משום שחלק מהזהות שלו היא חברות בקבוצה שלמדתי לשנוא.
הרי הדבר כל כך שרירותי.
יכול להיות שאם הייתי נולד בעיר אחרת, או לאמא בצבע עור אחר, או למשפחה בעלת משכורת גבוהה יותר, הייתי שונא דברים אחרים.
אם זה כל כך שרירותי, למה לדבוק בזה?
כאשר חבר של ה-KKK אמר לדריל דיוויס (מוזיקאי שחור) בשנות ה-80 של המאה הקודמת שהוא פושע כי הוא שחור, דיוויס הגיב ואמר שהוא מעולם לא ביצע פשע. האדם הלבן שהיה מודע מאוד לגזענותו אמר לו ש"הגן הפושע הזה אצלך רדום. הוא עוד לא התעורר."
דיוויס ביקש ממנו להגיד שלושה רוצחים סדרתיים שחורים.
הוא לא הצליח אפילו אחד.
דיוויס נתן לו רשימה ארוכה של רוצחים סדרתיים לבנים ואמר לו שגם הוא בטח כזה.
הגזען אמר לו שהוא מעולם לא רצח אף אחד, בטח לא סדרת אנשים. זה טיעון טיפשי.
דיוויס אמר לו - "עכשיו אתה יודע איך זה נראה מהצד שלי."
הנה דרך לחשוב מחדש על סטריאוטיפים:
1. חוויה כלשהי: ילד עם תספורת מוהוק גנב לי את האופניים.
2. גיבוש סטריאוטיפ: ילדים עם תספורת הם גנבים.
3. חוויה חדשה: ילד עם תספורת מוהוק עזר לי למצוא את האופניים הגנובים.
4. פקפוק בסטריאוטיפ: אולי ילדים עם תספורת מוהוק לא כל כך גרועים.
5. פקפוק בסטריאוטיפים באופן כללי: לא צריך לשפוט ילדים לפי התספורת שלהם.
לפעמים כדאי לשכוח בכוונה דברים שלמדנו כדי שלא נהיה בורים.
ולפעמים, כדאי לחשוב מחדש למה החולצה (בסך הכול חולצה) שאנחנו אוהדים מעוררת בנו כל כך הרבה רגשות לא נעימים: