וודן הוא ממאמני הכדורסל הגדולים בהיסטוריה. בספר הוא מספר על חייו ומשתף בתובנות שרכש במהלך הקריירה שלו.
כמה ציטוטים מהספר:
"העניין בכדורסל בדרום קליפורניה גדל והלך וזה בזכות התחרות בין בתי הספר והמכללות הגדולות. כמובן, אי אפשר לנצח בלי שחקנים טובים, וכאלה היו הרבה בבתי הספר התיכון בעיר."
המאמנים הגדולים יודעים – ההצלחה היא בזכות השחקנים/ות
כאשר הייתי בתיכון המורה שלנו נתן לנו משימה: להגדיר מהי הצלחה.
שם התחיל המסע שלי עם הנושא הזה, ולאורך השנים חשבתי על זה מדי פעם.
כאשר הפכתי להיות מורה וחוויתי את הבעיה של ההורים שרק רוצים ציונים טובים ומודדים את המורה (אותי) לפי הציונים של הילדים שלהם, חזרתי לנושא.
"הצלחה היא שלוות נפש שהיא תוצאה ישירה של סיפוק עצמי שעשית את המיטב שלך כדי להפוך להיות מה שביכולתך להיות."
"אמונה זה לא רק לחכות, לקוות ולרצות שמשהו יקרה. זה אומר לעבוד קשה כדי שמשהו יקרה ולהבין שאין כישלונות, אלא רק אכזבות, כל עוד אתה עושה את המיטב שלך."
במהלך השנים שמתי לב שאני לא מצליח לשלב את השחקנים המחליפים מספיק דקות במשחקונים באימונים.
זה היה חשוב לי, אבל הייתי נכנס לעניינים כל כך חזק והייתי שוכח מזה בתוך האימון. לקראת עונת 1960-61 חשבתי על דרך.
פיצלתי את הקבוצה לשתי קבוצות, ואמרתי לשחקנים שכל אחד מהם צריך במהלך המשחקונים לקלוע עשר קליעות עונשין.
שחקן שמסיים עשר קליעות ייכנס למשחקון בהפסקה הראשונה שיש במשחק. הוא יחליף שחקן אחר, שגם הוא יצטרך לקלוע עשר קליעות עונשין כדי לחזור.
כך כולם יצאו, כולם קלעו עונשין, ואנחנו הרווחנו עוד זמן תרגול עם המחליפים.
עוד על חשיבות תכנון האימון אצל ג'ון וודן
"העדפתי לא להיות המאמן הראשון שלוקח פסק זמן במהלך המשחק. לפעמים עשיתי זאת, אבל רוב הזמן לא.
בתחילת העונה הייתי אומר לשחקנים שאנחנו נהיה בכושר הרבה יותר טוב מכולם, ולא נרצה שהמשחק ייעצר וייתן לקבוצה היריבה – בעיקר כשהיא משחקת היטב – עוד זמן לנוח.
שימו לב,
לא אמרתי לשחקנים שאנחנו רוצים להיות בכושר הרבה יותר טוב מכולם.
לא אמרתי להם שאנחנו ננסה להיות בכושר יותר טוב מכולם.
אמרתי שנהיה.
והייתי צריך לגבות את עצמי בנושא, אז לא רציתי לתת ליריבה לנוח."
"כתב אחד שאל אותי אחרי הזכייה הרביעית שלנו באליפות למה השחקנים לא נראו כל כך שמחים.
אמרתי לו שאני תמיד אומר להם שכשאנחנו מפסידים לא להרכין ראש, לצאת עם ראש זקוף, וכשאנחנו מנצחים לא להגזים בחגיגות, לא להרגיש שהם על גג העולם.
אני מצפה מהם לטפס בהדרגה לכיוון מימוש הפוטנציאל שלהם."
גל מקל ציין את המשפט הזה - Don’t stay too high don’t stay too low כאחד מתוך 10 דברים שלמד בקריירה:
"אחד השחקנים הכי טובים שלנו לא פתח בחמישיה בכל המשחקים, ושיחק חצי מהדקות ששחקן אחר שיחק.
השחקן הפחות פיזי ויותר ממושמע שיחק יותר דקות כי הוא התאים בצורה יותר טובה למשחק הקבוצתי שלנו.
במכתב שכתבתי לקבוצה בסיום העונה, כתבתי, בין היתר:
כל אחד מכם בתור אינדיבידואל מעניין אותי מאוד, אבל עליי לפעול בדרך שמשרתת בצורה הכי טובה את הקבוצה, באותו הרגע וגם עבור העתיד שלה.
לא תמיד השחקן הכי טוב הוא השחקן הכי מתאים לתפקיד."
איך השניים מהטובים בעולם בוחרים אנשים לארגון שלהם? לחצו כאן.
"אין לי ספק שהתחרות הגדולה בין המכללות עוזרת מאוד לשאוף להיות מצליחים ולהיות טובים יותר.
אולי לא היינו כל כך מצליחים אם היינו בעיירה קטנה או בעיר בלי קבוצות מקצועניות.
כאן אנחנו צריכים להתאמץ כדי לעמוד בקצב של הקבוצות האחרות בעיר.
להסתכל לאחור עלול לגרום לנו למעוד וליפול. זה הכרחי שנסתכל תמיד קדימה."
