על חשיבות ההרגלים בפוטבול, בבוקר, בבטיחות בעבודה, ואיך מונח מעולם הארכיטקטורה קשור לזה?
בתחילת שנות ה-90, חוקרים מהמכון הטכנולוגי MIT בדקו מה מתרחש במוח של חולדות שמתרוצצות במבוך.
כל פעם שהם ניסו להבין איך לעבור במבוך, המוח שלהן התפוצץ מפעילות.
ככל שהן הסתובבו יותר ויותר באותו מבוך, דבר מעניין קרה.
הפעילות המוחית שלהן פחתה.
המוח שלהן לא היה צריך לחשוב או לתהות. הן ידעו לאן להגיע ואיפה לפנות.
ככה גם בני אדם.
מהרגע שאנחנו קמים בבוקר אנחנו עושים מה שהתרגלנו לעשות.
הדרך לשירותים. צחצוח השיניים. הדרך לעבודה ברכב.
המוח שלנו מחפש לחסוך מאמץ, והרגלים הם הדרך שלו לעבור למצב אוטומט בכל פעילות שמאפשרת את זה.
וזה מספק אותנו. אנחנו מקבלים את הפרס שהפעילות מאפשרת, וההרגל מקובע.
סימן, רוטינה, פרס. סימן, רוטינה, פרס.
אנחנו מצפים לפרס, אנחנו רוצים אותו. אנחנו פועלים כדי לקבל אותו.
ובסופו של דבר, הרגל נולד.
מאמן הפוטבול טוני דאנג'י החזיק בפילוסופיית האימון שלו אמונה חזקה מאוד:
ניצחונות יבואו בעקבות שינוי הרגלים אצל השחקנים.
הוא רצה לגרום להם להפסיק להחליט החלטות רבות כל כך בזמן משחק.
הוא רצה שהם יגיבו אוטומטית, מתוך הרגל.
אם הוא יכניס את ההרגלים הנכונים, הקבוצה שלו תנצח. נקודה.
"קבוצות גדולות לא עושות דברים יוצאי דופן. הן עושות דברים רגילים מתוך הרגל, כל כך מהר, שהקבוצה היריבה לא מספיקה להגיב."
הוא צודק, כמובן, אבל רוב הבעלים שראיינו אותו לתפקיד לא התרשמו.
כשהגיע לטמפה-ביי הוא קיבל במה להפוך את הרעיון שלו למציאות.
באחת הדוגמאות היותר מעניינות, הוא ניסה לעזור לאחד משחקני ההגנה שלו לרוקן את הראש מכל הפרטים והאפשרויות שהיו לו. הוא אמר לו להתמקד באלמנט אחד בלבד של אחד החוסמים, ורק אחרי שיהיה במקומו, שיתחיל לדאוג לקוורטרבק.
הקבוצה שלו התקדמה יפה, אבל נראה שהם לא הצליחו להתמודד עם הלחץ בשלבים המכריעים של העונה. הלחץ גרם להם לאבד את ההרגלים שהם התאמצו לרכוש.
הפיתרון?
אמונה.
אלכוהוליסטים התחילו מראש לשתות מסיבה מסוימת. אם הסיבה הזו צצה (למשל, לחץ עם המשפחה), הם צריכים להאמין שהם יכולים להתמודד איתה גם ללא אלכוהול.
אם לא, שום הרגל לא יעזור.
טמפה-ביי פיטרו את דאנג'י כי הקבוצות שלו לא הצליחו להתקדם בפלייאוף, ושבוע לאחר מכן האינדיאנפוליס קולטס התקשרו.
היה להם את אחד הקוורטרבקים הכי טובים בליגה, אבל הם סיימו עונה נוראית. הבעלים ביקש מדאנג'י לעזור להם.
דאנג'י אימן את הקולטס מ-2002 עד 2008 והיה המאמן השחור הראשון שהוביל קבוצה לזכייה בסופרבול.
המונח keystone habit משמש כדי לציין הרגל מרכזי שמעודד הרגלים נוספים להתפתח ומחזיק אותם במקומם. המילה keystone (אבן ראשה, בעברית) מתארת את האבן המרכזית שמונחת במרכז החלק העליון של קשת שעשויה מאבנים, והיא מחזיקה את כל המבנה יחדיו שלא יתמוטט, ובתוך כך מאפשרת לקשת לשאת משקל.
פול אוניל הצטרף לחברת Alcoa ודיבר עם העובדים רק על דבר אחד: בטיחות בעבודה.
הם היו בשוק בפגישה הראשונה שלהם איתו, והם היו עוד יותר בשוק שהוא התמיד והתייחס רק לתחום הזה במשך חודשים.
אוניל ידע שהוא מגיע לחברה במצוקה, והוא היה זקוק לתחום שכולם - פועלים פשוטים, מנהלים, מחזיקי מניות - כולם מסכימים לגביו.
בטיחות בעבודה? ברור שכולם רוצים לחזור הביתה בריאים ושלמים.
אוניל נכנס חזק בתחום הזה, ולאט לאט התחיל ליצור הרגלים של תקשורת, של בטיחות, של היררכיה, של הקשבה ולמידה, של ערבות הדדית.
פועלים התחילו לשים לב לתחום הזה גם כשהם סתם חולפים ברחוב, ורצו לעזור לאחרים לשים לב לתחום.
ההרגל שפול אוניל התעקש עליו יצר תרבות ארגונית חיובית ב-Alcoa, והקפיץ את השווי שלה ואת הסיפוק של העובדים בו זמנית.
גם מייקל פלפס רכש לעצמו keystone habit של הדמיה.
הוא החל זאת כשהיה נער בהוראת המאמן שלו, וההרגל הזה (ביחד עם גוף אידאלי לשחייה) עזר לו לזכות במדלייה אולימפית.
